עמוד:Hebrewbooks org 38168.djvu/99

הדף הזה לא עבר הגהה

עיר כזה כיון שכולם חשודים וצ"ע מה שהרמב"ם לא הביא זה עוד אומרת שם דהכהנים המגבלים (כצ"ל) בטהרה צריכים לדקדק באוכלי שביעית כלומר בכל מקום ומיירי בכהנים צדיקים דמי שחשוד על השביעית הרי חשוד על הטהרות כמ"ש בסעי׳ י"ז ולכן לא יגבלו אצלם וגם זה לא הביא הרמב"ם וצ"ע:

כד. וכתב הרמב"ם שם דמותר ללוות מן העניים פירות שביעית ומחזירין להן פירות בשנה שמינית עכ"ל כלומר אע"ג דמיחזי כחליפי שביעית וצריכין לנהוג בהם דיני שביעית ומה תועלת בזה קמ"ל דאינן כחליפי שביעית דכיון דבההיא

שעתא לא הוי הנך בעין לאו חליפין נינהו ולא חיילי עלייהו קדושת שביעית (רש"י ותוס׳ פרק השוכר את הפועל ס"ב:) ואפילו בשביעית עצמה היו יכולין לפרוע אם כבר אכלו פירות שביעית (תוס' שם) דחליפין לא הוי אלא בשעה כשזה מקבל החליפין יהיו שניהם קיימים ומ"מ נ"ל דלא הותרה זה רק מפני תקנת עניים:

כה. שביעית משמטת את ההלואה וביארם הרמב"ם בפ"ט משמיטה ואנחנו בארנום בס"ד בח"מ סי׳ ס"ז יען הטור והש"ע קבעום שם מפני שזה נוהג גם בזמה"ז לכמה פוסקים כמ"ש שם:

בס"ד סליק הל׳ שביעית.

הלכות יובל

ל כלליות דיני יובל ובו ט"ו סעיפים:

א. במצוות יובל תלוי הרבה עניינים חזרת קרקעות לבעלים ודיני מקדיש שדה אחוזה ומקדיש שדה מכר ומכירת בתי ערי חומה והקדישן ומכירת בתי חצרים והקדישן ודין שדה חרמים מחרמי כהנים ודין עבד עברי ואמה העבריה וקבלת גר תושב (והרמב"ם חלקן בג׳ מקומות בהלכות שמיטה ויובל כתב דין חזרת שדות ובתים ודין שדה אחוזה ושדה מכר כתב בהל׳ ערכין וחרמין ודין עבד עברי ואמה העבריה כתב בהל׳ עבדים וקבלת ג"ת בפי"ד מה׳ א"ב ואנחנו נבארם בס"ד כולם בכאן):

ב. כתיב וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה והך והיו לך ימי שבע שבתת השנים מיותר לגמרי כמובן ועל דרך הפשט ה"פ שמזהיר שלא תמנה להיובל שנות הלבנה פשוטות לחשבון י"ב חדשים לשנה אלא תהיינה פשוטות ומעוברות כתקון חכמים שקבלו איש מפי איש עד משה מסיני באופן שיתכוונו עם תשע וארבעים שנות החמה כמו שהענין בשביעית בלי ספק בהיותם תלוים רק בחרישה וזריעה שזה

תלוי בשנות החמה (ספורנו) דגידול התבואות תלוי בזמני קיץ וחורף ועתותי קיץ וחורף הם לפי חשבון שנות החמה (רש"י סנהדרין י"ג: ד"ה שמור) וזהו שאמר הכתוב והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה כלומר כשיעברו שבע שני שמיטות שהם בשווי שנות הלבנה לשנות החמת ולא לשנות הלבנה בלבד:

ג. ובתורת כהנים שנינו ומניין שיספור לשני שבוע ת"ל והיו לך ימי שבע שבתת השנים מניין שיספור לשני יובל ת"ל והיו לך תשע וארבעים שנת מניין עשה שביעית אע"פ שאין יובל ת"ל והיו לך ימי שבע שבתות שנים ומניין עשה יובל אע"פ שאין שביעית ת"ל תשע וארבעים שנה דברי ר׳ יהודה וחכמים אומרים שביעית נוהגת אע"פ שאין יובל והיובל אינו נוהג אא"כ יש עמו שביעית עכ"ל והלכה כחכמים ואף שרש"י ז"ל בפי׳ התורה כתב כפי דרשת ר"י ע"ש לא חשש בפירושו לכתוב לפי ההלכה. והנה שביעית בלא יובל משכחת לה כגון שאין כל ישראל בא"י כמו שיתבאר אבל יובל בלא שביעית היכי משכחת לה וצ"ל דה"פ כגון שגלו מא"י וחזרו

לפני