|
אשפה ק"נ סאין וכן אם חפר בור ושיח ומערה בשביעית צובר העפר בתוך שדהו כדין שנתבאר: כח תניא בתוספתא (פ"ג הל' ט) אין עוקרין גדר שבין שתי שדות אחד גדר של עצים ואחד גדר של אבנים בד"א בזמן שמתכוין לעשות שדה אבל עצים מותר המשרש עיקר חרוב וסדן שקמה לעצים מותר ולשדה אסור עכ"ל והרמב"ם לא הביא זה וכבר נתבאר דגדר של אבנים שיש בו עשרה אבנים של משוי שני בני אדם לכל אחד מותר וזה שאומרת בד"א |
בזמן שמתכוין לעשות שדה וכו׳ זהו כר׳ יהודה במחצב שכתבנו בסעי׳ ט"ז וכיון שבשם לא פסק הרמב"ם כן כמ"ש שם גם כאן נראה שאינו כן אך באמת אינו כן שהרי בגדר פסק הרמב"ם כן כמ"ש בסעי׳ י"ח וכן עיקר לדינא עוד שנינו שם הקוצץ בקנים ה"ז מגביה טפח וקוצץ ע"ש ואין הלכה כן כמו ששנינו במשנה (פ"ד מ"ו) ובארנו זה בסי׳ י"ט סעי׳ כ"ב ולכן לא הביא זה הרמב"ם (והתוספתא אתי כריה"ג במשנה שם ואנן קיי"ל כר"ע ע"ש): |
כא איך הדין באכילת פירי אילנות בשביעית ובו י"ב סעיפים:
|
א. פירי אילנות הגדילין מעצמן בשביעית וכתיב ואת ענבי נזירך לא תבצור וא"א לומר דאסור לבוצרן ולאכול דהא להדיא כתיב והיתה שבת הארץ לכם לאכלה אלא כך שנינו בת"כ לא תבצור כדרך הבוצרין כלומר שלא תהיה הבצירה כבכל השנים אלא ע"י שינוי וזהו ששנינו (בפ"ח מ"ו) תאנים של שביעית אין קוצץ אותן במוקצה זהו שם הכלי העשויה לקציצת תאנים אבל קוצה אותם בחרבה זהו סכין כחרב אין דורכין ענבים בגת אבל דורך הוא בעריבה ואין עושין זיתים בבד ובקוטב זהו העץ הכבד שנותנין על הזיתים בבית הבד אבל כותש את הזיתים ומכניסם לבודידה זהו בית בד קטן כעין עריבה וכה"ג בכל הפירות ואיתא בירושלמי שם דטחינת הזיתים מותר גם בבית הבד הגדול וע"י כותש אך אחר הטחינה מכניסן לבד קטן וכ"כ הרמב"ם בפ"ד דין כ"ג ומה שהתורה הזכירה רק ענבים משום דבא"י רוב הגטיעות גפנים אבל ממילא דה"ה לשארי פירות דצריך לשנות מבכל השנים: ב וז"ל הרמב"ם שם דין כ"ב הפירות שיוציא האילן בשביעית לא יאספם כדרך שאוספים בכל שנה שנאמר ואת ענבי נזירך לא תבצור ואם בצר לעבודת האילן או שבצר כדרך הבוצרים לוקה וכיצד עושה תאנים וכו׳ עכ"ל ואיני יודע מה ענין בצר לעבודת האילן לכאן אמנם דבר גדול השמיענו בזח דהנה ריש פ"א כתב דאינו |
לוקה על מלאכת שביעית רק על ד׳ מלאכות ואחת מהן בצירה מהך קרא דאת ענבי נזירך לא תבצור וביארנו זה בריש סי׳ י"ט ע"ש ולכאורה איזה ענין הוא למלאכת עבודת האילן הא לאו זה הוא שלא יבצור כדרך הבוצרים ולזה אומר דהלאו כולל שניהם בצירה בשביל עבודת האילן כמו ליקח מעט פירות כדי שהשאר יגדילו וכה"ג וגם שלא יבצור כדרך הבוצרים ובע"כ כן הוא דהא מקודם כתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור דזהו מעבודת האילן ומסתמא גם קרא דבתריה הוא מעבודת האילן ושלא יבצור כדרך הבוצרים זהו פשטא דקרא: ג במשפטים כתיב והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך והך ונטשתה א"א לפרש ליטוש שלא לזרוע השדה דא"כ מאי האי דכתיב ואכלו וגו׳ ועוד דכפל לשון הוא האמנם כך דרשו במכילתא שם תשמטנה בעבודתה ונטשתה באכילתה הפירות מאילנות הגדילים מאליהם או ספיחי שדה הגדילים מעצמן וזהו שכתב הרמב"ם שם מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה וכל הנועל כרמו או סג שדהו בשביעית בטל מצות עשה וכן אם אסף כל פירותיו לתוך ביתו אלא יפקיר הכל ויד הכל שוין בכל מקום שנאמר ואכלו אביוני עמך ויש לו להביא לתוך ביתו מעט כדרך שמביאין מן ההפקר חמש כדי שמן חמשה עשר כדי יין ואם הביא יתר מזה מותר
|
