עמוד:Hebrewbooks org 38168.djvu/130

28* ערוך הלכות יובל סימן מ מא השלח[ אחות שנאמר ובאחיכם בני ישראל ואעפ"כ צייו יין; עוד כתב מלך שגזר שכל מי שלא יתן המם העבד לגהוג בעצמו מגהג עבדות באותן העבודות הקצוב על כל •איש ואיש ישתעבד לזה שנתן שהוא עושה לו עכ"ל. דקדק לומר דווקא בשעת המם על ידו ה"ז מותר להשתמש בו יותר מדאי עבודה דשלא בשעת עבודה א"צ לגהוג מגהג אבל לא כעבד ואם איגו גוהג כשורה מותר עבדות ומגהג עבדות ג"ל דהייגו הכגעה לפגי להשתמש בו כעבד עכ"ל כלומר כעבד כגעגי האדון וג"ל דגם זה איגו בשכיר בן חורין: והראב"ד חולק עליו ום׳יל דמה דאיתמר זה בגמ׳ יב כתב הרמב"ם שם אנשים שאינם נוהגים שם אינו אלא לענין שמשלמים מם מהשדות כשורה מותר לרדותן בחזקה ולהשתעבד בהן וזורעין השדות ומרויחין יותר מהמם שנתנו ואין עכ"ל כלומר כבעבד כנעני כדתניא בב"מ (ע"ג:) בזה ריבית מפני שהשדות נמכרו להם ע"פ ראית שאינו נוהנ כשורה מנין שאתה רשאי המלך ודינא דמלכותא דינא אבל לא לענין להשתעבד בו שנאמר לעולם בהם תעבודו ובאחיכם לעבוד בהם יותר מדאי והרמב"ם ס"ל מדסמיך ע"ש ומ"מ נ"ל שצריך לשלם שכרן וההיתר אינו לה הש"ם לענין השתעבדות ע"ש ש"מ דהאי אלא שמעצמו רשאי לעשות כן אף שלא ברצונו מילתא נמי כן הוא והמלך יש לו בת ועכשיו אין שייך דין זה: לגזור כן: מא בכוה נקנה העבד העברי ובו ח"י סעיפים: והתנחלתם אותם לבגיכם אחריכם הקישם הכתוב לנחלה דהיינו אחוזת קרקע ומה קרקע נקנית בחזקה כמ"ש בח"מ סי׳ קצ"ב אף הם נקנים בחזקה ומדכתיב אותם דרשינן אוחם בחזקה ולא עבד עברי ואמה העבריה בחזקה (שם מיז.): % ואין לשאול למה לן ללמוד מאותמ בחזקה ולא הם בחזקה הא כיון שכתבנו דאמה איתקש לאחרת ועבד לאמה ממילא דאין נקנים בחזקה דאשה הא אינה נקנית בחזקה דאין זו שאלה דבאמת בהיקש אמה לאחרת אינו מוסכם דהנה בכתיבת שטר אמה העבריה יש םלוגתא בגמ׳ (שם) מי כותבו אם האדון אם האב והגה אמ האדון כותבו בתך קגויה לי שסיר הוה כאחרת שהבעל כותב בתך מקודשת לי אבל אם האב כותבו בתי קגויה לך אין זה דמיון לאחרת ולכן צריכינן לאותם כמ"ש ואבן קיי"ל כן דהאב כותבו כמ"ש הרמב"ם בפ"ד ויתבאר בסי, ולם"ז גם קנין שטר שכתבגו בסעי׳ א׳ דילםיגן מאחרת לפי ההלכה אין זה לימוד אלא ילםינן מעבד כנעני דכתיב לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית כקגין עבדים (גמ׳ שם) והם נקנין בשטר כמ"ש ביו"ד שם: ך וכן איגם גקגים בחליפין (חוס׳ ח,, ד"ה ומאי) ויש א עבד עברי וכן אמה העבריה נקנין בכסף ובשטר דבנמכר לעכו"ם כתיב מכסף מקנתו אלמא דנמכר בכסף ובשםחה דהיינו אמה העבריה הגמכרת לישראל כתיב והםדה שמגרעת מפדיונה ויוצאה הרי שקניינה בכסף ולמדנו גם בגמפר לישראל דכתיב כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה מקיש עבד עברי לאמה העבריה וזהו במוכר עצמו ובעבד עברי שמכרוהו ב"ד ילסינן מגז"ש דשכיר שכיר דבמוכר עצמו כתיב כשכיר כתושב יהיה עמך ובמכרוהו ב"ד כתיב כי משנה שכר שכיר עבדך ויש מי שלא יליף שכיר שכיר וילפיגן מדרשא אחרת בגמ׳ קדושין (י"ל c ע"ש ושטר ילפיגן ג"כ מאמה העבריה דכתיב אם אחרת יקח לו והייגו אשה אחרת מה האחרת גקגית בשטר דאשה מתקדשת בשטר אף היא נקגית בשטר ועבד עברי ילפיגן מאמה העבריה כמ"ש ומכרוהו ב"ד משכיר שכיר ואפילו מאן דלא יליף שכיר שכיר כיון דלכםף הוקשו הוקשו נמי לשטר (כנלע"ר לאל"כ מנ"ל גמכרוהו ב"ל מקנה בשפר וכנמ, אינו מכואר זה מ"ש): ב אבל בחזקה אין גקגין ואע"ג דעבד כנעני גקגה בחזקה והייגו בעשיית מלאכה כמ"ש ביו"ד סי׳ רם"ז זהו מסגי דבדידהו כתיב