22* עתןן הלכות יובל סימן לי השלח[ עולם תהיה ללוים מה ת"ל וכו׳ מתוך שנאמר ואם לא יגאל את השדה וגו׳ והיה השדה וגוי קדש וגר יכול אף בלוים כן ת"ל גאולת עולם תהיה ללוים וכעין זה בברייתא בגמ׳ שלהי ערכין והרי פסוקים אלו הם בבחקתי במקדיש שדות ומיעטם התורה ללוים: ^ מהו זה שאמרה תורה ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל וגו׳ כך שגיגו בת"כ ובגמ׳ שם שיכול לוי מישראל יגאל שזה יפה כחו וזה הורע כחו אבל לוי מלוי לא ת"ל ואשר יגאל מן הלוים כלומר אף לוי מלוי גואל לעולם והך ויצא ממכר בית למעוטי עבדים ושטרות ומטלטלין כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם בתוך בג"י אומר התורת כהגים להגיד מה גרם ע"ש כלומר דהתורה נתנה טעם למה גזרה בלוים כן מפגי שערי אחוזתם בתוך בג"י שכל שבט גתן להם ואין להם חלק מיוחד לכן בהכרח שתהיה להם גאולה לעולם: י ישראל שירש את אבי אמו לוי ה"ז גואל כלוים אע"ס שאיגו לוי הואיל דהשדות או הערים המה של הלוים יש להם זכות זה שגואלין לעולם וכן להיפך לוי שירש את אבי אמו ישראל גואל כישראל ולא כלוי שדין זה תלוי בהמקומות ולא בהבעלים דזה שנאמר גאולת עולם תהיה ללוים על ערי הלוים גאמר: יא כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען כן כתב הרמב"ם שם ע"ס הספרי פרשת שוסטים ומזת אני תמה תמיהא גדולה על רבותינו בעלי התום׳ והרשב"ם בב"ב (קכ"ב.) שכתבו דלעתיד לבא יטול גם שבט לוי חלק בא"י ומגשה ואפרים יטלו חלק אחד ע"ש ומביאים ראיה מהא דכתיב סוף יחזקאל שער לוי אחד שעד יוסף אחד ע"ש ואיך אפשר לומר כן והלא התורה הזהירה שלא יהיה לשבט לוי כל חלק וגחלה ולדברי הספרי הוא בלאו וזה שהביאו משער לוי אחד שער יוסף אחד איגי מבין דהתם על שערי ירושלים קאי שלעתיד יהיו בירושלים י"ב שערים שלשה בכל רוח מרוחות העולם וכל שער יקרא על שם אחד מהשבטים ומה עגין זל"ז ויותר מזה קשה דקודם זה ביחזקאל כל אחד משלשתן כמות שהוא לעולם וכן בשאר ערי ישראל לא יעשה ממגרש שדת ומעיר מגרש כדי שלא יחריבו א"י אבל להיםך ממגרש עיר ומשדה מגרש מותר דמשבחיגן להו ורק בערי הלוים גזרה תורה ומנין דסירושא דלא ימכר הוא שלא ישוגה משום דלא ימכר ממש א"א לומר שהרי כתיב גאולת עולם תהיה ללוים מכלל דמזבגי (שס): ךן ולשון הרמב"ם בסי"ג משמיטה ויובל דין ו׳ לא יסתור אדם את ביתו לעשותו גיגה ולא יטע חורבתו גיגה שלא יחריבו ארץ ישראל עכ"ל וזהו מתוספתא ערכין םפ"ה ונראה דזהו בזמן שהיה בהמ"ק קיים (ודע דכרמכים שם יש חסרון הניכר כסוף הל׳ ה׳ שכתכ וכן בשאר ערי ישראל עיש ליש להוסיף אין עושין עיר מגרש ולא מגרש שלה אכל עושין וכו׳ כצ"ל): ך ולכן כיון שאין ללוים חלק בארץ אלא שמכל ישראל נתנו להם מקומות לשבת בם לפיכך אמרה תורה דכהנים ולוים שמכרו שדה משדי עריהם או בית מבתי ערי חומה שלהם אין גואלין בהסדרים שנתבארו אלא מוכרין לעולם אםילו סמוך ליובל וגואלין מיד וגם לאחר היובל ואם הקדישו שדה גואלים מיד ההקדש אפילו לאחר יובל וגואלין בתי חומה אפילו אחר שגד. וכל זמן שירצו אפילו אחר כמה שנים ולאחר היובל וכ"ש בבתי חצרות ועל זה נאמר גאולת עולם תהיה ללוים וכך שנינו בשלהי ערכין הכהגים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם שגאמר גאולת עולם תהיה ללוים: ן ויש לי בזה שאלה דבשלמא במכירת שדות ובתים המבוארים בפ׳ בהר שפיר כתיב שם דכהגים ולוים דין אחר להם אבל במקדיש שדה אחוזה ומקדיש שדה מקנה דבתיבי בפ׳ בחקתי הרי שם לא כתיב דכהנים ולוים יש להם דין אחר וצ"ל כיון דגלי קרא בפ׳ בהר דגאולת עולם להם לא הוצרכה לבאר עוד פעם להלן בבחקתי; ךן וטעם יותר גכון ג"ל ע"פ דברי הת"ב פרשת בהר שאומר וערי הלוים וכו׳ מה ת"ל לפי שגאמר גאולת עולם תהיה ללוים יכול בעבדים ובשטרות ובמטלטלין ת"ל בתי ערי אחוזתם גאולת
עמוד:Hebrewbooks org 38168.djvu/124
הדף הזה לא עבר הגהה