עמוד:Hebrewbooks org 38168.djvu/123

ערוך הלכות יובל סימן לז לח השלחן םא 121 אם מת אביו ואח"כ הקדיש דבשעת ההקדש כבר ירשה אלא אפילו הקדישה ואח"כ מת אביו דינה כשדה אחוזה דכתיב ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו ומיותר הוא דפשיטא כיון שקנאה אינה אחוזה אלא דה"פ שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה כגון שקנה מאיש זר יצאה שדה שקנאה ממי שראוי להיות מורישו הוה כשדה אחוזה וכל דיני שדה אחוזה נוהג בה ואין זה שייך לדין דקנין פירות כקגין הגוף דמי דאפילו אי כקנין הגוף דמי וכבר היתד, קנויה בידו מ"מ התורה גזרה כן (גמ, ספ"ז לערכין עיש) ואם האב חי בזמן היובל חוזרת לאביו: וההכרזה היא במקום אוסף הרבה אנשים כמו בבהכ"נ כמ"ש בח"מ סי׳ ק"ט בהכרזת נכסי יתומים ודיני שומא נתבאר שם בסי׳ ק"ג ואחרי השומא וההכרזות מי שירצה ליתן יותר נותן המעות להנזבר והוחלטה לו הקרקע ומיד יוצאה לחולין ואם יש שם פירות תלושין נמכרין בם"ע דאין להם שייכות להקרקע וכן כל הדברים המבוארים בח"מ סי׳ רט"ז שאינם שייכים להשדה נמכרים בפ"ע: ךן הלוקח שדה מאביו או מאחד משארי מורישיו והקדישה שיש עליה שני שמות שדה מקנה ושדה אחוזה נדונית כשדה אחוזה ולא מיבעיא לח דיני כהנים ולוים לענין יובל ובו ט"ז סעיפים: ביהושע <כיא> דכתיב ולבני אהרן הכהן נתנו את עיר מקלט וגר: י מגרשי הערים גתפרשו בתורה בפ׳ מסעי־ג׳ אלפים אמה לכל רוח מקיר העיר וחוצה אלף אמה מגרש לכל רוח כלומר מקום פנוי משום נוי העיר וזהו שנאמר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב ומשם ולהלן אלפים לשדות וכרמים כדכתיב ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה והך מחוץ לעיר פירושו מחוץ למגרש דכיון דמגרש הוא לנוי העיר נכללת בכלל העיר וזה מבואר בסוטה (כיז0 ונותנין לכל עיר בית הקברות חוץ לתהום זה (מכות י"כ.) שאין קוברין המתים בתחום הערים שהרי כתיב ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לחיים גיתגו ולא לקבורה (שס) לבד רוצח שהרג בשוגג שגלה שם ומת גקבד בתחומה (שם) וכשימות הכהן הגדול מוליכין עצמותיו לקברות אבותיו וביארגו זח בת"מ סי׳ תכ"ה סעי׳ נ"ד ע"ש: ך ותגן בשלהי ערכין אין עושין בערי הלוים עיר מגרש ולא מגרש עיר ולא מגרש שדה ולא שדה מגרש שגאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר מפי השמועה למדו דהאי לא ימכר סירושו שלא ישוגה מכמו שהיה אלא השדה והמגרש והעיר כל א בפרשת בהר אחרי הדיגים שביארה התורה בדיגי מכירת שדות שחוזרות ביובל ושיכול המוכר לפדותה ובפחות משני שנים אינו יכול לפדותה ודיני ערי חומה וערי פרזי כתיב וערי הלוים בתי עדי אחוזתם גאולת עולם תהיה ללוים ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל כי בתי עדי הלוים היא אחוזתם בתוך בני ישראל ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחוזת עולם הוא להם הרי מקראות מפורשות דלוים וכחנים בכללם דגם כהנימ נקראו לוים כדכתיב והכהנים הלוים בני צדוק משום שהם ג"כ משבט לוי ולא נטלו חלק בארץ יש להם דיגים אחרים בהקדישם ובמכירתם וביציאה ביובל כמו שיתבאר בס"ד: ב והעגין כן הוא ששבט לוי לא גטלו חלק בארץ וגצטוו ישראל ליתן להם ערים לשבת ומגרשיהם והם שש ערי מקלט ועליהם שתים וארבעים עיר כמו שכתוב בסרשת מסעי ולעתיד לבא כשיופיסו עוד ערי מקלט יהיו הכל לשבט לוי דכל הערים הוקשו זה לזה כעין מה שביארגו בח"מ סי׳ תכ"ה סעי׳ ס"ב ע"ש וכיון דבפ׳ שופטים כתיב ואם ירחיב וגו׳ ויססת לך עוד שלש ערים וזהו לעתיד לבא ש"מ דגם אלו יהיו ללויס וגם הכהגים גטלו ערי מקלט כמבואר