88
פעולת זקני הדור אחר החרבן
ובברייתא בנמ׳ ד׳ כ"ה ובתוספתא שם באו עוד מחלקאות התנאים בזה כפי
שקבלו הם מרבותיהם ומהם ר׳ יוסי הגלילי וגם ר׳ יוסי.
והאם אפשר שיהי׳ בזה איז׳ ספק שדברי ר׳ שמעון איש המצפה נסדרו אחר החרבן.
כי אם סידר בסדר משנה מס׳ שלמה וקבע דבריו בזמן שהדברים היו חיים ונעשים, בזמן שבית המקדש הי׳ קיים והתמיד ראש כל קרבנות צבור הי׳ נעשה שני פעמים ביום, לפניהם ולעיניהם ותחת השגחת בית דין של כל ישראל, איך אפשר שיחלוק עליו ר׳ יהושע אחר החרבן ויאמר שלא נעשה הדבר כן וכי "דרך הלוכו הי׳ קרב״.
והנה יאמרו לנו כי סדר (מסכת) תמיד נסדרה עוד קודם זה, אבל הנה גם במס׳ תמיד פרק ד׳ משנה ג׳ בא ממש כדברי ר׳ שמעון איש המצפה ועוד יותר מפורט והלשון שם:
"נמצאו כולם עומדים בשורה האברים בידם הראשון בראש וברגל הראש בימינו וכו׳ השני בשתי ידים של וכו׳ השלישי בעוקץ ורגל העוקץ בימינו וכו׳ הרביעי בחזה ובגרה וכו׳ החמישי בשתי הדפנות" וכו'
ונשנה גם עוד הפעם במס׳ תמיד פרק ד׳ משנה ג':
״בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר הי׳ עולה בכבש והסגן בימינו הגיע למחצית הכבש אחז הסגן בימינו והעלהו הושיט לו הראשון הראש והרגל וסמך עליהן וזרקן הושיט השני לראשון שתי הידים נותנן לכהן גדול" וכו׳.
וכן הם גם דברי המשנה במס׳ תמיד פרק ג׳ משנה א׳.
והנה נסדרו לפי דבריהם שתי מסכתות בכל פרטי המעשים האלה ונקבעו בסדר משנה ונמסרו לכל ישראל בזמן שהיו הסנהדרין בלשכת הגזית ובזמן שכל הדברים האלה נעשו בכל יום תמיד פעמים בקרבן צבור היותר ראשי בעבודת המקדש ולא נחלק אדם על זה, ולא הי׳ אפשר לחלוק שהרי מסרו רק הנעשה וכפי שנעשה,
ואיך אפשר שאחר החרבן נחלק ר׳ יהושע על זה לאמר שלא כך הי׳ ולא כך נעשה אלא דרך הלוכו הי׳ קרב.
ובמקום הזה אי אפשר לאמר שהם לא נחלקו על דברי ר׳ שמעון איש המצפה כי אם שנחלקו בגירסת דבריו, שהרי לשון התוספתא ביומא שם "אלו דברי ר׳ שמעון איש המצפה ר׳ יוסי אומר הראש והרגל וכו׳ אמר בן עזאי לפני ר׳ עקיבא משום ר׳ יהושע דרך הלוכו הי׳ קרב" וכו׳.
ומבואר שנחלקו עם ר׳ שמעון איש המצפה איך הי׳ הדבר נעשה.
וכל זה אין לו ענין כלל ואי אפשר להיות אם מס׳ יומא ומס׳ תמיד נפרדו נקבעו ונמסרו לכל ישראל בעצם ימי הבית. והרי לא נסדר בזה דבר התלוי בסברא כי אם עצם המעשים אשר נעשו כפי שנעשו.
ולשונו של הרמב"ם ז״ל בהקדמתו לפי׳ המשניות והובא גם בתוס׳ יום טוב בריש מס׳ תמיד לאמר:
"והביא אחר מעילה מס׳ תמיד והניח אותה באחרונה בשביל שאין בה דבר לא על דרך חכמה ולא על איסור ועל היתר אלא ספור שהוא אומר היאך היו מקריבין התמיד" וכו'.
