פעולת זקני הדור אחר החרבן
סד
כי על כל זאת ההכרח לבאר הדברים ולהעמידם על מקומם.
קראכמאל הזקן במורה נבוכי הזמן שער י"ג עמוד 192יאמר לנו:
"שבגמ׳ יומא י"ד וכן מלשון התוספתא דיומא פ"א אלו דברי וכו׳ מוכח ברור שהי׳ קבלה ביד חז"ל שהשונה הראשון לסדר יומא הי׳ ר׳ שמעון איש המצפה בזמנו של רבן גמליאל הזקן כדמוכח ממשנה (פאה פ"ב) והזכירו שם לשון ברייתא ר׳ שמעון איש המצפה משנה בתמיד, ונראה אם כן מזה שסדר תמיד שבמשנתינו מוקדם עוד לסדר יום הכפורים שנוסד בימי רבן גמליאל הזקן או מעט אחריו וכו׳ לפי דרכינו למדנו שמס׳ יומא מיסדה ר׳ שמעון איש המצפה בימי רבן גמליאל הזקן כשהי׳ הסנהדרין עדיין בלשכת הגזית."
ורק תמהון הוא לראות כי כל החוקרים האלה בבואם לימי הדורות הנם כחולמים.
כי מפני שר׳ שמעון איש המצפה שאל שאלה מרבן גמליאל הזקן בעוד הסנהדרין בלשכת הגזית על כן נלמד מזה כי מס׳ יומא נסדרה מר׳ שמעון איש המצפה ״בימי רבן גמליאל הזקן כשהי׳ הסנהדרין בלשכת הגזית." כאלו אחרי שאילתו זאת בהכרח נפטר ר׳ שמעון איש המצפה וחיים לכל ישראל שבק.
אבל הלא גם אם בשעה ששאל שאילתו הי׳ ר׳ שמעון איש המצפה כבר בן שלשים שנה, וגם אם מלשכת הגזית יצאו לסנהדרין ארבעים שנה בדיוק, בכל זה הי׳ ר׳ שמעון איש המצפה אחר החרבן רק בן שבעים שנה.
וכפי דרכם הטובה של כל החוקרים האלה יסתור גם את עצמו בנשימה אחת.
כי תחלה יאמר "ונראה א"כ מזה שסדר תמיד שבמשנתנו מוקדם עוד לסדר יום הכפורים שנוסד בימי רבן גמליאל הזקן או מעט אחריו״ ואיזה שורות אחר זה יבוא וירשום החלט באות לעצמו לאמר "לפי דרכנו למדנו שמס׳ יומא מיסדה וכו׳ בימי רבן גמליאל הזקן כשהי׳ הסנהדרין בלשכת הגזית".
ולא הסתפק קראכמאל במועט, ויסתור את עצמו עוד יותר, ושכח כי בעמוד 183 כבר כתב הוא עצמו:
"וכן אמרו וכו׳ והעלו יומא י"ד ששונה סדר יומא הי׳ ר׳ שמעון איש המצפה שהי׳ בימי רבן גמליאל הזקן נכד הלל וראה החרבן.״
ואלו לא היו עוסקים בציונים הי׳ קראכמאל יכול להבין כי אי אפשר שנסדר כל זה בעוד הסנהדרין בלשכת הגזית או אחר זה בימי הבית, שהרי דברי המשנה במס' יומא פרק ב׳ משנה ג׳ הם "הפייס השני מי שוחט מי זורק וכו׳ ומי מעלה אברים לכבש, הראש והרגל ושתי הידים, העוקץ והרגל, החזה והגרה ושתי הדפנות, והקרביים והסולת והחביתין והיין שלשה עשר כהנים זכו בו."
ועל זה הוא שבא בתוספתא פ״א י״ג "אלו דברי ר׳ שמעון איש המצפה״, אבל הלא אחר זה באו במשנה שם החולקים על זה:
"אמר בן עזאי לפני ר׳ עקיבא משום ר׳ יהושע דרך הלוכו הי' קרב״,
דהיינו כמו שהוא בברייתא בגמ' שם "תנו רבנן כיצד דרך הלוכו הראש והרגל החזה והגרה ושתי הידים ושתי דפנות העוקץ והרגל".
