72
רדיפת הנשיא רבן גמליאל
ובכל היות הדברים האלה פשוטים וברורים מאד, נסתבכו בהם כל החוקרים
החדשים ולא ידעו מה לעשות עמהם.
ויאמר לו קראכמאל הזקן במורה נבוכי הזמן עמוד 93: "והתקסר אדריינוס והסיר את קוויעטוס ויהי להגמון אניוס (רופוס) או טוניוס רופוס ומתחלה אמרו להשלים וכו' ובמשך עשר שנים הבאות חרש רופוס את ההיכל ובחר יום חרבנו ט׳ באב לפי המוזכר במשנה תענית היינו שהעביר המחרישה על הר הבית לאות ולסימן שלא יבנה עוד ויהי שדה ויער וכו' ונראה שבמשך זמן ההוא נחבש ר׳ עקיבא לבית האסורין ונהרגו קצת ראשי החכמים וקצתם ברחו לבבל או לעסיא ובין הנמלטים רבן גמליאל ור׳ אלעזר בן עזריה הנשיאים אם היו עוד בחיים אז מה שאינו נראה כלל."
ורק תמהון הוא לראות דרכי החוקרים האלה בחקירת דברי ימי ישראל וסידור זמן המעשים.
הוא עצמו יאמר כי אינו נראה כלל כי רבן גמליאל הי' חי עד הזמן ההוא וכי כבר מת, ובכל זה יסדר לו את דברי הברייתא מחרישת ההיכל וכי נגזר על רבן גמליאל להריגה שהיה זה אז.
אבל הלא דברי הברייתא הם בזמן שרבן גמליאל הי׳ חי עדין, וכל דברי הברייתא הם שחי גם אחר זה וניצל מיד מבקשי נפשו.
ולפנינו יבואר כי רבן גמליאל מת לא לבד לפני ימי ביתר כי אם גם ימים רבים לפני אשר מלך אדריינוס.
ומבואר מעצמו שגם חרישת ההיכל לא ידובר בהזמן הקרוב לימי ביתר כי אם אחרי ימי חרבן הבית, שהרי לשון הברייתא היא "כשחרש טורנוסרופוס הרשע את ההיכל נגזרה גזרה על רבן גמליאל להריגה".
והרב ראפאפורט בערך מלין ערך אדריינוס עמוד 18גם הוא ירחיק את הדברים עד סמוך לימי ביתר ויאמר שם:
"ונראה שאש המרידה לא שקעה כולה על ידי פיוס ר׳ יהושע בן חנני' כי במעט זמן אחר כך חרש טורנוסרופוס את ההיכל, וזה גם כן שלא כדברי מינטער שהחרישה היתה אחר חרבן ביתר רק כדברי חכם עמנו אסט בהערות שם צד 182 בראי׳ ברורה שהביא מספור רבן גמליאל שנגזר עליו הריגה אז בעת החרישה ור׳ גמליאל מת קודם ר׳ אליעזר ור׳ אליעזר קודם ר' עקיבא וגם קודם חרבן ביתר ואף על פי שסדר לשון המשנה "ונלכדה ביתר ונחרשה העיר (בט׳ באב)" מסייעת קצת לדעה הראשונה צריך לאמר שלפי גודל הצרה קא חשיב ולא לפי סדר זמנים.־
והנה חכם הלאום כלו, יאסט, הוא גלה לנו מסטורין כי הי׳ זה בימי גזירותיו של אדריינוס לפני מלחמת ביתר, כמו שהם גם דברי קראכמאל,
מבלי לשום לב כי זה ודאי אשר רבן גמליאל כבר נפטר הרבה לפני ימי אדריינוס.
