66
דבר הנשיאות ביבנה
ומבואר בתוספתא "מעשה שהלך ר׳ יהושע אצל רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל".
והיינו שרבן יוחנן בן זכאי הי' מקומו שם ור׳ יהושע (עם חביריו כמו שיבואר) הלכו אליו לשם.
והלשון בירושלמי דמאי ריש פרק ג׳: "אמר ר׳ יונה מתניתן בעניי חבירים ובאכסני׳ כר׳ יהושע דתני מעשה בר׳ יהושע (ובני לויתו) שהלך "אחר" ר׳ יוחנן בן זכאי לברור חיל והיו אותן בני עיירות מביאין להן פירות אמר להן ר׳ יהושע אם לנו כאן חייבין אנו לעשר ואם לאו אין אנו חייבין לעשר."
והלשון בתוספתא "מעשה בר׳ יהושע שהלך "אצל" ריב"ז לברור חיל" והלשון בירושלמי "מעשה בר׳ יהושע שהלך "אחר" ריב"ז לברור חיל" הנם אחת ממש כי "אחר ריב"ז" לברור חיל הוא ממש כמו לשון הברייתא בסנהדרין ל"ב "הלך אחר חכמים לישיבה אחר ר׳ אליעזר ללוד אחר ר׳ יוחנן בן זכאי לברור חיל" וכו'.
דהיינו ללכת אחר ר' אליעזר למקומו ללוד, ואחר ר' יוחנן בן זכאי למקומו לברור חיל. וכן הם דברי הירושלמי "מעשה בר' יהושע שהלך אחר ריב״ז לברור חיל". ור׳ יהושע הלך אצל ריב"ז עם חבירים רבים אשר לווהו בדרך, או שהלכו גם הם "אחר ריב"ז לברור חיל", ור׳ יהושע שהוא הי׳ גדול החבורה הוא הורה להם וכמו שהוא לשון הירושלמי:
"והיו בני העיירות מוציאין להן פירות "ואמר להם ר׳ יהושע" אם לנו כאן חייבין אנו (כח1) לעשר ואם לאו אין אנו חייבין לעשר.
ומבואר לפנינו כי ר׳ יהושע וחביריו הלכו אצל רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל, כי שם הי׳ מקומו הקבוע.
וכבר נתבאר שזה הי׳ אחר החרבן. והדבר מתבאר עוד יותר בדברים מפורשים שאחר החרבן היינו בסוף ימי ר׳ יוחנן בן זכאי, לא הי׳ מקומו הקבוע ביבנה כי אם במקום אחר.
והמקום הזה הוא ברור חיל כמבואר בהברייתא בסנהררין ובתוספתא שם.
פרק י"ז.
ואמנם כן כי רק תמהון הוא אשר לא הרגישו בדברים גלוים וידועים ומפורשים כי בסוף ימיו דהיינו אחר החרבן לא הי׳ מקומו של רבן יוחנן בן זכאי ביבנה כי אם שישב במקום אחר.
כי במדרש קהלת פרשה ז׳ נאמר. "חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי כל זמן שהי׳ קיים היו יושבין לפניו כשנפטר הלכו ליבנה והלך ר׳ אליעזר בן ערך וכו'.
הערה (כח1): ובא הלשון ״מעשה בר׳ יהושע״, והוא בדברי הגמ׳ במס׳ ראש השנה דף כ"ב "ר׳ נהוראי רבי נהוראי סהדא אחרינא הוה בהדיה והא דלא חשיב ליה משום כבודו של רבי נהוראי״
וכן במס׳ גיטין ד׳ ה׳ ״אלא ר׳ שמעון בר אבא אינש אחרינא הוה בהדיה והא דלא חשיב ליה משום כבודו״ וכו׳.
ובסנהדרין ד׳ י"ד ״ר׳ יהודה בן בבא אחריני הוו בהדי׳ והאי דלא חשיב להו משום כבודו" וכו׳.
