48
דבר רבן יוחנן בן זכאי וחביריו
וההנהגה דורשת עצה רבה, ואומן העם כלו, ורבן גמליאל עוד לא שימש בנשיאות ולפני זה ,וראשית דרכו בימי המהפכה היותר נוראה והתלאות היותר גדולות,
כי על כן הושיב רבן יוחנן בן זכאי לעובדים עמו יחד ותומכי ידיו את "זקני בני בתירא״ ר׳ יהודה ר׳ שמעון ור׳ יהושע, ראשי המשפחה הגדולה אשר במשך זמן יותר ממאה שנה היתה בריתם עם בית הנשיאים ואשר לפני מאה שנה מסרו הם את הנשיאות להלל הזקן ראש משפחת רבן גמליאל, ואשר מאז על ידם הם הותחלה דבר נשיאותם.
כל המעשים האלה בחכמה יתירה תבונה ודעת עשה אז ראש הדור רבן יוהנן בן זכאי ויבוארו לנו על סדרם וענינם לפנינו.
פרק י״ב. פדיון שועי יהודה ברומי.
גם תחת חזיזי רעם פעלו ועשו זקני חכמי התורה, ויבראו גם אוצרי כסף לצאת לישע עמם. בהחרב ירושלים, הלכו שועי יהודה שבי לפני צר, וטיטוס בחר לו דוקא היותר נכבדים בהם והיותר גדולים לפאר ברומא את פאר מסע נצחונו, ואחר זה להעמידם בקלון ברומא.
ובמדרש איכה פרשה א׳ (פסוק ט"ז) על אלה אני בוכיה:
״אספסינוס (כב) מלא שלשה ספינות מגדולי ירושלים להושיבם בקלון של רומי״ וכו'.
ויאזעפוס (מלחמת היהודים VII, 5, 3) יאמר:
"טיטוס נסע עתה למצרים וכו' ראשונה שלח את הלגיונים וכו' ואחר זה פקד לקחת מהשבוים את מנהיגי המלחמה את שמעון ואת יוחנן, ועוד שבע מאות אנשים אשר יצטיינו בגדלם ויפים ולשלחם תיכף לאיטאליען כי הנם נדרשים לו לחג נצחונו."
ויאזעפוס יזכיר רק את דבר היותם נדרשים לחג הנצחון ויחשה מאת אשר יעשה עמהם אחר זה.
אבל אנחנו ידענו היטב את אשר עשו אז נכבדי רומא וגדוליה עם האנשים הגדולים והיפים ביותר כאשר נפלו בידם, וידענו דרכם אז אשר נירון קיסר חגג בפומבי את חתונתו עם נער יפה, וכמו שהם גם הדברים במדרש איכה שם.
ולפדות את שועי ירושלים מידי הרומיים הי׳ נדרש המון כסף ואוצר זהב, ואיש חכם אשר יהי׳ יודע איך לכלכל הדבר ברומי.
ולדבר הגדול הזה בחרו אז את ר׳ יהושע אשר נפגוש אותו מאז והלאה בכל צרכי האומה, ואשר אז בימי החרבן כבר הי׳ מראשוני גדולי הדור ומראשי יחידי הסגולה.
הערה (כב): הדברים באו על שם הקיסר בהיות הוא ראש כל המעשים אשר נעשו. והיו שם רבים אשר גם טבעו עצמם בים ומהם רבים אשר הובאו לרומא כמו שהוא דבר כל אלה אשר ידבר עליהם יאזעפוס, כמו שהוא בפנים.