עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/55

‫‪46‬‬

‫דבר רבן יוחנן בן זכאי וחבריו‬

‬‬ ‫״קסטלין המחלק מים לכרכין אם הי׳ נקוב וכו׳ הלכה זו עלו עליה בני‬ ‫אסיא שלש רגלים ליבנה ולרגל השלישי הכשירוהו אפילו נקוב כמחט‬ ‫וכו׳ ^(יט). ‬ ‫ומכל זה הדבר מבואר כי קבעו שם אסיפת כל העם לרגל. וכמו שהוא באמת הלשון בראש השנה שם "והיו כל הערים מתכנסין".

ועל ידי זה עלו בידם שני דברים גדולים יחד, האחת לשוב לחזק עתה‬ אחדות העם מדן ועד באר שבע וכי גם ידעו איש את אחיו ויכונו לבם בהנהגת‬ הערים לטובת האומה יחד.

וזאת שנית כי יהי׳ אפשר לראשי ישראל לפקח על כל עניניהם בין בנוגע‬ לעניניהם מבחוץ עם הממשלה אשר רבו אז מאד (יבואר לפנינו) ובין בנוגע‬ בינם לעצמם.

‫והדבר מבואר כי שם ביבנה לא עסקו בנוגע לצרכי האומה בדרך של‬ ‫אקראי, ולא רק יחידי הדור כרבן גמליאל ור׳ יהושע לעצמם‪,‬ ‫כי אם הסנהדרין הכללית בכללה ככל הדרוש להנהגה גדולה כוללת של‬ ‫האומה כולה.

ובתוספתא ברכות פרק ב׳ בא‪:

"מפסיקין לקרות שמע ואין מפסיקין לתפלה וכו׳ אמר ר׳ אלעזר בר׳‬ ‫צדוק כשהיה רבן גמליאל ובית דינו ביבנה היו עסוקים בצרכי צבור לא היו מפסיקין שלא להסיע מלבם."‬

‫וההנהגה היתה גדולה ורחבה מאד, עד כי גם ראשי הערים הוקמו על ידי‬ ‫הנשיא (דהיינו בראש בית הוועד).

ובמשנה ראש השנה פרק א׳ משנה ו׳ בא: "מעשה שעברו יותר מארבעים‬ זוג ועכבן ר׳ עקיבא בלוד שלה לו רבן גמליאל" וכו׳‪.

‫ועל זה בא בגמ׳ שם דף כ"ב "תניא אמר ר׳ יהודה חס ושלום שר׳‬ עקיבא עיכבן אלא שזפר ראשה של גדר עיכבן ושלח רבן גמליאל‬ ‫והורידוהו מגדולתו״‪.

ואף שלא נתבאר זמן המעשה הזאת הנה דבר שאין צריך לאמר הוא כי‬ ‫בימי דאמיטיאן איש הדמים לא הרחיבו חוג פעולתם ובהכרח שנמשך הדבר כן‬ ‫גם מימי אספסינוס וטיטוס, היינו מאז שקטה הארץ אחרי המלחמה והחרבן.

‫--------------------- ‬‬

הערה (יט): ומתוך הנעשה אז ביבנה על‬ כלל העם נשאר הדבר בהמתיבתות גם אחר זה, אם‬ ‫‬‬‫שלא היה זה באופן כללי כמו ביבנה.

‫וכמו במס׳ ע״ז ד׳ נ״ו‪ :‬״ההוא עובדא דהוה בנהרדעא דדשו ישראל ועובד כוכבים לההוא חמרא ושהייה שמואל תלתא ריגלי מאי טעמא אילימא וכו׳ אלא דאי משכחנא תנא (מהבאים אז) דשרי כר׳ שמעון אישרייה‬ ‫אפילו בשתייה״.

‫ובנדרים ד׳ כ״ג ״והתניא מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל ועברה על דעתו ועלתה‬ ‫לרגל ובא לפני ר׳ יוסי אמר לו אילו היית״ וכו׳‪.‬‬

‫אבל ביבמות ד׳ קכ״ב הוא ענין אחר כי לא בא שם שהלכו שלש רגלים כי אם שמעה דביתהו‬ ‫ואתאי לקמיה דאביי שהיתא תלתא ריגלי ולא פשט לה ע״ש והכונה שם רק זאת שעבר זמן רב תלתא ריגלי‬ אשר בתוך זה היו חכמי הדור נאספים ובכל זה לא פשט ולא הורה עד דפשט לה רב יוסף. ‬ ‫ומזה הוא גם עובדא דמדרש קהלת ריש פרשה י״א ותיבת ״ירושלים״ טעות סופר שם גם בלא זה ‫שהרי הי׳ זה על כיף ימא וידוע כי ירושלים אינה על כיף ימא.‬‬ ‬‬