עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/51

‫‪42‬‬

‫דבר רבן יוחנן בן זכאי וחביריו

‬‬ ‫ובעת רעה נוראה כזו אשר הארץ רגזה תחתיהם, בעת איומה מסערת כל‬ ‫העמים ננדם מבחוץ, וסערת בנים כחשים למולדתם בפנים, הי׳ חרבן הבית השני. ‬ ‫חרבן נורא כזה בין המון עמים רביס הפותחים פיהם לבלעם חיים הי׳ יכול‬ ‫כרגע להתהפך מחרבן הארץ לחרבן העם. ‬ ‫על הדבר הזה חדרה עתה עין חכמי ישראל וראש הדור רבן יוחנן בן זכאי‬ ‫בראשם, ותהי עינם ולבם איך להוציא את העם מתוך המהפכה ואיך לקומם את‬ ‫הריסות העם, על ידי מקום חדש ללב האומה, על ידי בריאה חדשה אשר יבראו‬ ‫עתה בתוך ימי המלחמה, עד כי לפני חרבן ירושלים תתכונן כבר מקום נקודת‬ ‫הכובד לכל אחדות האומה, מקום חדש אשר משם יצאו כל קוי האור אל כל‬ ‫המקום אשר נפוצו שם בני ישראל, מקום חדש עם עמודים חדשים אשר ישוב‬ ‫ישראל וישען עליהם.

‫ואת הדבר הגדול הזה לא עשו מעבר לגבול ממשלת רומא, גם לא מחוץ‬ ‫לגבול ארץ ישראל, כי אם בתוך ארצם, ולעיני האויב המניח את המלחמה, וגם‬ ‫ברשיונו והסכמתו.

‫בימי גלות בבל היתה נסיבה מאת ד׳ כי כבר לפני חרבן הבית הראשון‬ ‫וחרבן כל ארץ יהודה, כבר באו והתישבו בבבל רבים מבני יהודה בגלות יכניה,‬ ‫כל החרש והמסגר ראשי פנות העם וחכמי התורה, עד כי אחד מראשי חכמי‬ ‫הגולה אלה הנביא יחזקאל רק שם בבבל בישבו שם על נהר כבר הי׳ לנביא‬ ‫כללי בישראל "בחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין דהיינו‬ ‫עוד לפני החרבן. ‬‬ וכאשר חרבה ירושלים וכל ארץ יהודה, והגולים באו סחופים ורחופים‬ ‫בבלה, כבר מצאו שם את אחיהם הגדולים מסודרים בכל סדרי ההנהגה, ונביאי‬ ‫הדור ראשי ישראל בראשם‪.

‫והמחשבה הגדולה הזאת חשבו עתה ראשי ישראל בתוך ימי צרה, בעמדם‬ ‫בין שתי להבות, מחוץ לגיוני רומא, ומבית שד משחית וארי טורף ועין בעין ראו‬ ‫כי ירושלים עומדת תחת כליון חרוץ. ‬ את הדבר הגדול הזה קרא רבן יוחנן בן זכאי "הצלה פורתא", ‫ואמר לאבא סקרא, חזי לי תקנתא לדידי דאיפוק אפשר דהוי הצלה‬ ‫פורתא".

‫ובודאי שלעומת ירושלים הקדושה העיר אשר בחר ד׳ לשכן שמו‬ ‫שם, גאון ישראל ותפארת עוזם, והמקדש המעוז מקום השכינה שרויה, במה נחשבה יבנה‪.

‫אבל בהמעמד הנורא אשר נמצאה בו כל האומה אחר החרבן הי׳ הדבר‬ ‫הצלה גדולה מאד. ‫ ולוא לא באה עליהם הלשנת המינים והמלשינים עד כי עוד בימי‬ ‫אספסינוס כבר הכירו הרומיים כי כל דבר יבנה הוא שיבת אחדות ישראל‬ ‫למקומה ויחלו לשוב ולקהת את אשר נתנו (יבואר לפנינו) ולהעיק לבני ישראל‬ ‫לבלי לתת להם להרים ראש,

לולא זה היו שבים לגמרי לקדמותם בדיך זו אשר סללו עתה רבן יוחנן‬ ‫בן זכאי וחביריו והיו רוקמים עור ובשר, ובישבם גם עתה בארצם היו שבים לאט‬ ‬‬