המלחמה בכלל ,ומירושלים ליבנה בפרט
כ
זה הוא דבר המלחמה בכלל, וכל פרטיה יבוארו במקומו בכרך שלפני זה.
ומראשה עד סופה היתה רק על ידי אגריפא והאבירים; הם התחילו המלחמה על ידי חיל אגריפא, והם הביאו עליהם את הרומיים, והם גם סכלו את כל עצת טובי העם בהגליל על ידי יאזעפוס, והם גם בטלו את כל תקות השלום על ידי הביאם את שמעון בן גיורא.
והנה באה ונהיתה הצרה היותר גדולה, חרבן ירושלים, חרבן המקדש, וחרבן הארץ בכלל, על ידי אויבים הפנימים אשר כדברי איש בריתם בתוך המלחמה, יאזעפוס, גם בדבריו באלטטי׳ XX, 9, 4גם במלחמת היהודים II, 14, 1 בעמדו עוד בימי הנציב אלבינוס: "על ידי מעשי כל האבירים ההם בא כל דבר החרבן." (ועי׳ דברינו על זה עמוד 5ועמוד (7
אבל הנה גם לא נשארו באמצע הדרך ויוסיפו להשחית ולחבל כל מעשי טובי העם עד כי בידיהם הביאו את כל חרבן הארץ. ואז נעלמו בתוך החשך והאפלה, נעלמו ואינם, ובכל צרותיהם של ישראל מאז ואילך, ובתוך כל המעשים כולם וים הגדול של התלאות הנוראות אין זכר מהם ולא נמצא עוד לפנינו שם לא את אחד מחבר הכהנים הגדולים, ולא את אהד האבירים ,ונם לא את אהד ההורךסים, ואגריפא הי׳ חי עוד לכל הפחות כעשרים שנה אחר זה ויהי מבאי בית אספסינוס וטיטוס ויתרועע עמהם ובכל זה לא בא זכר כי עשה מאומה לרוחתם של ישראל בתוך ים צרה לאחר החרבן, וגם לא בא זכרונו עם בני ישראל כל עיקר.
גבורים היו לקחת מישראל את דם הנפש, גבורים היו לשלול שלל ולחלק, גבורים היו לרכוב על כתפם של ישראל על ידי הנציבים והרומיים בכלל;
עתה כאשר כשלו בני ישראל על ידם ונפלו, גזו ויעופו, ויאבדו מתוך הקהל, ואין זכר למו בין בני ישראל. גם יאזעפוס נמצאהו מאז ואילך בצל כנפי אספסינוס וטיטוס ובהיכלם, ושם גם נפגש עם אוהביו מלפנים, אבל דבר לא היה לו עוד עם ישראל עמו.
כן הדבר כי גם לאחר החרבן לא שכחו כל אלה את עם בני ישראל אבל רק לרעתם ולהותם ולהפוך עליהם בלהות.
בשעה אשר האומה ירדה פלאים ותהי מרמס לרגלי הרומיים, הי׳ חובת כותב דברי ימי ישראל לפני הרומיים ולעיני הקיסר עצמו להשתדל להקל עון חטאתם ולמתוח עליהם חוט של הסד ורחמים לפני שוביהם, אבל אגריפא ויאזעפוס נוסדו יהד לצייר את כל הדברים רק לטובתו של אגריפא וכל אגפיו ולתת את העם לפראי מדבר ולשמצה בקמיהם, כי לא ישנו אם לא ירעו, וכי ההתרגשות וההתקוממות וגם המרידה היא להם כמונחת בחיק לבבם ולחם חוקם.
והוא הציור הכללי ההולך ונמשך כחוט בכל דברי יאזעפוס כבר מימים רבים לפני ימי המלחמה.
ולא עשה זאת יאזעפוס מדעתו ועל דעתו לבד כי אם בסוד מרעים של אגריפא ויתר ההורדסים.
ובספרו Vita LXVאחרי אשר יאמר שם כי מסר ספרו מלחמת היהודים לאגריפא ויתר ההורדסים לראות אמתת דבריו, יוסיף אחר זה שם:
