המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט
יט
כי אלו לא עשו זה חבורת אגריפא אז הי׳ נכרת ברית שלום, כי לגרש את הרומיים עצמם מהארץ זה לא עלתה אז על דעת שלומי אמוני ישראל ועל דעת יוחנן בן לוי עושה דברם. וכן יורו לנו הדברים המפורשים אשר באו בתוך הדרוש הארוך אשר שם יאזעפוס בפי טיטוס (במלחמת היהודים VI, 6, 2) אשר בתוך דבריו יאמר שם:
"אחרי מות נערא היתה הנהגתכם רק ככל אשר תוכל הרשעח להתנהג. בטול הסדרים ברומא חזק את רוחכם וכאשר הלכנו אני ואבי (אספסינוס) למצרים השתמשתם אתם בהעת הטובה הזאת להכין כל דבר המלחמה ולא יראתם למרר לבב אלה אשר ישבו עתה לכסא מושלים אשר לפני זה הכרתם אותם לבעלי רחמים וחמלה בתור שרי הצבא.״ וכל הדברים האלה (אף כי הנם רק סגנון יאזעפוס) נפלאו מאד לפי מה שהבינו דבר המלחמה עד היום. הן לפי דברי כל כותבי דברי הימים הי׳ אז כבר השנה השלישית אשר מרדו בני ישראל בפומבי בממשלת רומא, וזה השנה השלישית אשר יעמדו עמהם במערכת מלחמה, והנה יוכיח להם על פניהם כי כאשר הלך עם אביו למצרים ואספסינוס ישב לכסא רומא עשו בני ישראל מעשים למרות רצונם. ואיזה ענין יש לכל הדברים האלה על פי מה שהבינו דבר המלחמה עד היום לאמר כי מראשיתה היתה למרוד בהקיסר וממשלת רומא.
והדברים מבארים את עצמן ,כי כן הדבר אשר אך אז בימים ההם יצא הדבר החדש, דבר המרידה בהרומיים עצמם על ידי שמעון וחבורת בני בריוני אשר עמו אשר זמן קרוב לפני זה בא כל עיקר ההנהגה לידם (י״ז).
ועל כן הנה דברי יאזעפוס בשם טיטוס מובנים ונקראים מאליהם.
ורק על פי כל הדברים האלה נוכל להבין גם את מעשי הרומיים אחר המלחמה אשר את יוחנן בן לוי כמעט שלא ענשו מאומה.
וכפי אשר הבינו את דבר המלחמה עד היום הלא בנוגע להרומיים הי׳ יוחנן בן לוי מורד בהרומיים לכל הפחות כשמעון בן גיורא.
ותהי להיפך כי שמעון בן גיורא התערב בזה רק בהשנה האחרונה לימי המלחמה, ויוחנן בן לוי כבר פעל ועשה בעודנו בארץ הגליל, ומראשית ימי המלחמה לא נח ולא שקט ויכין את כל דבר המלחמה, ובעצמו גם נלחם בכל עוז ידו ובכל תחבולה.
וכבר הכירו גם כל כותבי דברי הימים כי אך שקר טפל יאזעפוס על יוחנן בן לוי ויתן גם אותו לאיש בליעל, כי באמת הי׳ לאומי נלהב וכל לבבו היה נתון לרוחתם ולישועתם וכל מעשיו לטובת האומה, וכל זה יבואר לנו במקומו.
והנה כי כן הלא היו כל מעשיו מראשית ימי המלחמה נגד הרומיים לגרשם מן הארץ כפי הבנת כל כותבי דברי הימים עד היום.
וידענו מדרכי הרומיים אשר ראשי המורדים הומתו באכזריות נוראות ואף כי מורד כללי כזה במלחמה גדולה וארוכה כזאת.
הערה (י״ז): ויאזעפוס כתב שם הכל בסגנון כזה כאלו ידובר בכל העם, ויבואר לנו כל זה במקומו.
