424
הנציב קוויעטוס וסוף המעשים האלה
ושירער בעמוד 668 מח"א בהשיגו גם הוא על פאלקמאר וגרעץ אשר בדו
מרידה בארץ ישראל יאמר שם:
״האגדה הזאת(סז) ממס׳ תענית היא הראי׳ היותר גדולה אצלם להכריע כי הי׳ אז לטראיאן מלחמה גדולה בארץ ישראל, אבל כל מעיין יראה כי לא ידובר שם לא ממלחמה ולא גם מארץ יהודה כל עיקר כי אם מפורש מלודקיא״.
והנה צדקו דבריו נגד פאלקמאר וגרעץ אשר בדו דברי תהו.
אבל לא הרגיש שירער לשאול והרי זה ודאי שהדבר נעשה על ידי קוויעטוס, וכמו שבא מפורש ״ואותו רשע הדיוט הוא״ ומה ענינו של קוויעטוס בלודקיא בסוריא.
אבל כן הדבר כי אך מקומו של קוויעטוס קבע הקיסר בארץ יהודה, כי לא הי׳ יכול לעשותו להגמון סוריא כי שם ישב אדריאנוס.
אבל בהושיבו את קוויעטוס בארץ יהודה היתה מצודתו פרוסה על כל עניני ההתקוממות בכל המדינות האלה כולם, וכדברי דיא המפורשים גם על יהודי קירענע וקיפראס ״אבל היהודים קבלו ענשם על ידי שרי הצבא, אשר שלח טראיאנוס נגדם וביחוד על ידי לוזיוס״.
וכדברי הגמ׳ כי דן ללוליאנוס ופפוס בעיר לודקיא.
ועל כן יקרא הכל על שמו, ונקרא פולמוס של קיטוס.
הארכנו בכל הדברים האלה, כי גם לבד ענינם לעצמם בדברי ימי ישראל בכל המדינות הרבות והשונות ההם, ולדעת דבר כל המעשים, הנה גם לבד זה רק על ידי כל הדברים האלה כמו שהם נוכל להבין ולדעת את כל הדברים מראשית ימי אדריאנוס עד ימי ביתר.
הערה (סז): הפראפעסאר שירער אשר בכל מקום אשר ימצא מאמר חז״ל יפעול עליו
במטפחת אדומה וישתדל להכחישו יעשה צחוק מהמאמר הזה כלו כי לא ידעו כלל אשר
טראיאנוס הי׳ מלך ולא הדיוט.
ואין דכריו כי אם שחוק לילדים והדבר ידוע ממקומות רבות בגמ׳ ומדרשים שהזכירו את טראיאנוס לקיסר רומא.
אבל זה דרכם בכל מקום לכנות להשר השליח על שם הקיסר שולחו, והוא כן במקומות אין מספר.
