הנציב קוויעטוס ,וסוף המעשים האלה
ריב
והיינו כי מפני קרבת משפחה ובהיות אדריאנוס אז הגמון (שטאטטהאלטער)
סוריא, ועל כן בשוב טראיאנוס אז לאיטאליען מפני מחלתו, הוכרח להניח את
הצבא שם תחת יד אדריאנוס ההגמון שם בעת ההיא.
אבל זולת זה לא עשה טראיאנוס על ידי אדריאנוס כל מאומה, וכל תקותו במלחמות ההם אשר אמר לחדש כדברי דיא קאסיוס שם 68, 33 ״טראיאן התחיל לעשות הכנות להלחם עוד הפעם במעזאפאטאמיען" כל תקותו על זה הי׳ על לוזיוס קוויעטוס.
ומפני כי לא הי׳ אפשר לו להושיב אח לוזיוס קוויעטוס להגמון סוריען, הושיבו בארץ יהודה אשר תשב על פרשת כל הדרכים האלה, והעמיד את כל הדברים, מקירענע וקיפראס ומצרים מצד אחד, וכל דבר הכנת המלחמה במעזאפאטאמיען מצד השני תחת יד לוזיוס קוויעטוס.
וזה הוא גם ענין דברי הגמ׳ במס׳ תענית ד׳ י"ח:
״מאי (יום) טוריינוס אמרו כשבקש טוריינוס להרוג את לולינוס ופפוס אחיו בלודקיא אמר להם מעמו של חנניה מישאל ועזריה אתם יבוא אלקיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל את חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר אמרו לו חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורים היו וראוים לעשות להם נס ונבוכדנצר מלך הגון הי׳ וראוי לעשות נס על ידו ואותו רשע הדיוט הוא ואינו ראוי לעשות נס על ידו ואנו נתחייבנו כליה למקום ואם אין אתה הורגנו הרבה הורגים יש לו למקום וכו׳ אמרו לא זזו משם עד שבאו דיופלי מרומי ופצעו את מוחו בגיזרין״.
והגירסא הנכונה בסוף הדברים נשארה לפנינו במס׳ שמחות פרק ח׳:
״אמרו לא מתו עד שראו מחטטין בעיניו״.
והיינו שלא הרגן הוא כי אם להיפך שהם זכו לראות בהריגתו, וכמו שהם שם גם דברי הגמ׳ ״אמרו לא זזו משם עד שבאו דיופלי מרומי ופצעו את מוחו כגיזרין"(סו).
והנה אף שיותחל ״כשבקש טוריינוס״, הנה כן דרכם בכל מקום שיקראו להשליח בשם שולחו.
ובא אחר זה מפורש ״ואותו רשע הדיוט הוא״ כי הדבר נעשה, על ידי לוזיוס קוויעטוס.
וכמו שבא גם בסוף ״אמרו לא זזו משם עד שבא דיופלי מרומי ופצעו את מוחו בגיזרין".
וכן הדבר כי נהרג קוויעטוס בפקודת אדדיאנוס כדברי דיא קאסיוס 169, 2
״האנשים אשר מיד כאשר מלך אדריאנוס צוה להמיתם היו פאלמא צעלסוס ניגרין ולוזיוס״.
וכדבריו עליו גם שם 68, 32 ״אבל הכבוד הזה הביא לו קנאה ושנאה ולבסוף גם המות״.
והננו רואים מזה כי היתה מצודתו של לוזיוס פרוסה על כל החיים בכל המדינות האלה בנוגע לכל דבר ההתקוממות והמלחמה, כי הנה דן את לוליאנוס ואת פפוס לא בארץ ישראל כי אם בלודקיא דהיינו Laodiceaבסוריא.
הערה (סו): ובמס׳ שמחות הדברים מתוקנים בסוף אבל תחת זה נשתבשו שם הדברים, ובא ״וכשהרג טורגיינוס״ ובזה הגירסא הנכונה בגמ׳ "וכשבקש להרוג״.
