יז
המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט ושם V, 1, 4יאמר: "וזה עצמו עשה שמעון בכל פעם אשר הוכרח יוחנן לשוב אחור מפניו וכו' כל אשר אספו בני ירושלים להכין לימי המצור כלה ויאבד וכו' ותוצאות הדבר הי' כי כל הרחובות אשר סביב המקדש נשרפו באש וחלק העיר אשר הי׳ בין הלוחמים האלה (בין שמעון ויוחנן) נהפך לשדה מדבר עד כי היתה יכולה להיות מקום למחנה. כל אוסמי אוכל נפש אשר היו יכולים להספיק לאנשי העיר לשניים רבות נשרפו כמעט כולם ועל ידי זה כשלו ונפלו אחר זה כי מתו ברעב, וזה הי׳ דבר אשר לא אפשר כלל להיות אם לא עשו הרעה הגדולה הזאת לעצמם.״
ואם יאזעפוס באש עברתו על אויבו בנפש יוחנן בן לוי יאשים גם אותו בשרפת אוסמי הבר, הנה הדבר מפורש בגמ׳ גיטין ד׳ נ"ו שעשו זה רק "בריוני" דהייינו חבורת שמעון בן גיורא, כמו שיבואר לנו במקומו, כי אלה נקראו "בריוני" שם, ונעיר על זה עוד לפנינו.
והרי שתי שנים עברו טרם בא שמעון לירושלים, וכבר מימים רבים הי׳ שם יוחנן וצברו יחד אוסמי־בר ולא נגע בהם איש לרעה עד אשר בא שמעון.
וגם אוצר כסף לצרכי המלחמה צבר יוחנן ויתנם בהיכל קרובי המלך מונב אשר שכן שם ,כמו שהוא אצל יאזעפוס IV, 9, 11. ויאזעפוס באהבתו הגדולה ליוחנן יאמר גם שם כי הניח זה לעצמו, ויספר שם כי האדומיים אשר הכהנים הגדולים עשו עמהם אז יד אחת פרצו שם לבוז את האוצר הזה.
ונפלא הדבר עד כמה יתאימו כל הדברים האלה יחד בזמן אחד:
דבר שילוח טיטוס לרומא לשמוע פקודה חדשה מאת הקיסר איך להתנהג עתה עם היהודים ולבלי להלחם עמהם טרם ישמע דברי הקיסר על זה.
ודבר הבאת שמעון לירושלים על ידי האבירים חבר הכהנים הגדולים היינו חבורת אגריפא בירושלים.
כי יאזעפוס (במלחמת היהודים IV, 9, 12) אחרי אשר יאמר כי על פי חבר הכהנים הגדולים והשתדלותם הובא שמעון לירושלים יאמר:
"ככה הי׳ שמעון לראש ירושלים בהשנה השלישית להמלחמה בחדש קזאנטהיקאס (Xanthikos) והיינו בחדש מארץ־אפריל של שנת 69. ודבר נסיעת טיטוס אל הקיסר כבר היתה בסוף ימי גאלבא ועד בואם לאחאיא כבר מת וכבר משל אטהא תחתיו כמו שיאמר יאזעפוס שם IV, 9, 2: "אבל בעודם נוסעים באניות מלחמה דרך הקיסטע של אחאיא כי הי׳ זה בימי החרף כבר נהרג גאלבא ורק שבעה חדשים ושבעה ימים משל ואחריו מלך אטהא וכו׳.״
וכידוע נהרג נירון קיסר בתשעה לחדש יוני שנת 68וגאלבא מלך אחריו ומשל שבעה חדשים ושבעה ימים ונהרג גם הוא ומשל אטהא ,ואחרי אשר בבואם לאחאיא כבר משל אטהא, הנה היו בדרכם עוד בהימים אשר הובא שמעון לירושלים. והיינו כי מתחלה נסו האבירים להוריד את יוחנן בן לוי על ידי האדומיים
