30
המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט
ואז היה עוד הכל על מקומו ולא דאג על ארץ מולדתו, ושלח את בנו אל הקיסר לברכו, מה שלא עשה בשמעו כי נאלבא מת ואטהא ישב במקומו. ובכל זה הי׳ כל הדבר רק זאת, כי לא רצה ללכת להלחם על ירושלים טרם יפקוד עליו הקיסר החדש לעשות כן ולטיטוס צוה "לקבל פקודה מהקיסר איך להתנהג עתה עם היהודים". ולפי מה שהבינו דבר המלחמה עד היום הנה הדברים מפליאים מאד ואי אפשר להבינם כל עיקר. הן בני ישראל מרדו בהרומיים ותכלית מעשיהם לפי דברי כל כותבי דברי הימים היו לגרש את הרומיים מהארץ, וזה השנה השלישית אשר יעמדו תחת כבד מלחמה ואלו יפיקו בני ישראל חפצם ויצאו לגמרי מתחת יד הרומיים, פור תתפורר ממשלת רומא, כי אין ספק אשר היו עושים כן גם הסורים וגם המצרים.
ואיזה שאלה תוכל להיות בזה, הלא על שר צבא רומא להלחם עמהם עד רדתם, ואך לזה שולח לשומם הדום לרגלי רומא.
ואיזה דבר נשתנה בזה במות נערא, ואיזה ספק היה יכול להיות אצלו מה עליו לעשות.
והנה לא ירצה להלהם עד כי יפקוד עליו הקיסר החדש לעשות כן, והוא שולח את בנו אל הקיסר לשאול "איך להתנהג עתה עם היהודים״. והפראפעסאר מאמזען כפי הנראה הרגיש גם הוא בפליאה הזאת, ועל כן בדה מלבו דבר אשר אין לו שחר ויאמר בה״ה עמוד 535:
״כאשר הכין עצמו אספסינוס לשום מצור על ירושלים, באה הידיעה ממות הקיסר נערא, ובזה נתבטל הכח אשר ניתן לאספסינוס על המלחמה ועל כן העמיד אספסינוס את כל דבר המלחמה, כשר צבא מתון וכו״.
ואין זה כי אם דברים בטלים, כאלו כל פעם אשר מת הקיסר נתבטלו כל הסדרים במדינות ממשלת רומא, והנציבים וההגמונים ושרי הצבא לא יכלו להניע יד ורגל, וכל המעשים בדברי ימי רומא יעידו ויגידו שאין הדבר כן.
וכל זה גם אלו הי' זה מלחמה אשר מרצון נפשם קראו הרומיים לכבוש מחדש ארצות לא להם, גם אז לא הי׳ מקום לדברי מאמזען.
אף כי במקום הזה אשר כפי שהבינו הדבר עד היום מרדו בני ישראל בהרומיים מרידה כוללת.
ולא ראה מאמזען דברי טאציטוס אשר גם ברומא הי׳ דבר נסיעת טיטוס דבר היוצא מכללו ויחשבו מחשבות למצוא טעם הדבר.
ובראש דבריו מח"ב (Histor. II, 1) יאמר טאציטוס:
"טיטוס אספסינוס אשר עוד בימיו הטובים של נאלבא נשלה מאביו מארץ יהודה ,הגיד כי טעם בואו הוא לכבד את הקיסר החדש, וכי גם ירצה לקבל ממנו משרה וכו׳, אבל החפץ אצל בני אדם להמציא דברים חדשים הביא כי העם אמרו כי נקרא להיות ליורש הממשלה של נאלבא (במותו, כי בנים לא היו לו), והשמועות התרחבו מפני כי טיטוס הי׳ ראוי לכל וכו׳, אבל כאשר נודע לו באחאיא כי כבר נדחה נאלבא וכו׳".
וכל זה היו דברים אשר נשמעו מזה בכה וזה בכה, ככל דברי העם, אבל יאזעפוס אשר כבר הי׳ אז אצל אספסינוס וטיטוס, ואשר ידע הדבר על