ר' אליעזר בפרט
קפח
כמדומה לנו כי בכל חכמי הגוים מהעולם עד העולם אי אפשר למצוא
דוגמא נפלאה כזו, ובכל ספרי דברי הימים לעם ועם לא נמצא כזאת.
ורק בין חכמי ישראל בימים הגדולים ההם אפשר לנו למצוא גבורי כח כאלה, להכיר משם רוחם הגדול של ראשי חכמי ישראל, ורוממות נפשם הגדולה.
וראינו עד כמה לא הי׳ שם כל מדון ומריבה וקטגורי׳ עם רבן גמליאל וחביריו עד שר׳ אליעזר גם לא ידע כלל לפני זה מחפצם, עד ששאל לר׳ עקיבא ״עקיבא מה יום מיומיים".
וכל זה לא לבד שלא העלה אף וחמה ולא גרה מדון לשמועה מחרדת כזאת פתאום כי אם שבדומי׳ קדושה ולב טהור קבל עליו מיד את הדין הקשה והנורא הזה, ומכיון ששמע תשובת ר׳ עקיבא "רבי כמדומה לי שחבירים בדילים ממך״,
״אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע, זלגו עיניו דמעות״.
זה הוא דבר המעשה האחת המעשה היחידית אשר נמצא ביניהם, המעשה היחידית אשר יצאה מכלל אהבה אחוה וריעות אשר שררה ביניהם תמיד.
ובכל זה הנה בהמעשה היחידית הזאת אשר יצאה מהכלל כלו, גם בה נוכל לראות ולהכיר רק רוממות נפשו הגדולה של ר׳ אליעזר וטהרת מדותיו אשר אין ערך להם, ולא נמצא דוגמתם כי אם אצל ראשי חכמי התורה.
אבל החכם ווייס, אף כי לא הי׳ יכול להראות היכן הם מקורי דבריו המבהילים, והיכן נמצא כזאת כי עשה ר׳ אליעזר מריבות ומדנים עם חכמי דורו, הנה בכל זה אין נסתר מחמתו.
ותחת מקור כי עשה ר' אליעזר מדנים וריבות עם חכמי דורו, יביא לנו עון אחד על ר׳ אליעזר,
כי עזב את כל טוב בית אביו וילך במסירת נפשו לסבול גם רעב וכפן למען ילמוד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי בירושלים.
ואם יפלא בעינינו איך דבר כזה אשר יעיד רק על ענות צדקו וקדושת תורתו ורוממות נפשו, מבלי להביט על טובתו לנפשו, איך יהפוך דבר כזח עוד נגד ר׳ אליעזר,
הנה לא יפלא מאומה אצל החוקרים האלה המשתדלים בכל דברי ימי ישראל להפוך אור לחשך, ויאמר החכם ווייס שם:
״כל ימי חיי ר' אליעזר מילדותו עד הקבר היו שלשלת מחלוקות מתמידות בנעריו עזב בית אביו במריבה וברח ירושלימה וישב לרגלי רבן יוחנן בן זכאי ימים רבים (אבות דר׳ נתן פ״ו ב״ר פמ״ב פרקי ר"א פ״א)".
ואמנם כן כי בעמדנו על הפרק בנוגע לר׳ אליעזר בפרט טוב הדבר להביא הדברים ההם כמו שהם.
הלשון באבות דר׳ נתן פ״ו זה הוא:
״מה היתה תחלתו של ר׳ אליעזר בן הורקנוס בן עשרים ושתים שנה הי׳(סא) ולא למד תורה פעם אחת אמר אלך ואלמוד תורה לפני רבן יוחנן בן זכאי
הערה (סא): ובדברי פרקי דר׳ אליעזר פ"א שם "בן כ״ח" אבל המעיין יראה שהסגנון וכל
הדברים באבות דר׳ נתן יותר מדויקים ויותר ברורים.
