ר אליעזר בפרט
קפז
אבל לא נדבר לספר בשבח כל אחד מהם, לפי שנחשב זה לפגיעה בכבודם
של ראשי ישראל אשר עמדו גבוהים מאד מענינים כאלה, ואך מפיהם אנו חיים
חיי עולם, וכל באי עולם מהמעיין הזה שאבו, וממקור ישראל לקחו, ויגלגלו
הדברים בפנים שונים מתוך הוד קול אשר נשמע בכל הארץ ובכל הגוים מפי
ספרים וסופרים(ס).
אבל במקום אשר חוקרים בלא חקירה הפכו את הקערה על פיה, ובשנאתם העזה כמות לחכמי התורה הוציאו דבתם רעה ויבדו שקרים בפומבי למען כסות כלימה את עם ישראל,
שם אין זה נוגע לחכמי התורה לבדם, שם אין הדבר לזה ולזה בפרט, כי אם להעם כלו אשר הם היו מנהיגיו וראשיו, שם אין זה דבר פרטי כי אם דבר כללי, דבר העם עצמו, דבר העם כלו.
שם ההכרח להסיר ערמת העפר ואבני הנגף, שם ההכרח להשיב הדברים למקומם ולמה שהם.
על ר׳ אליעזר אמרו במס׳ תענית ד׳ כ"ה:
״שוב מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות (של תענית ציבור) ולא נענה ירד ר׳ עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו למענך רחם עלינו וירדו גשמים הוו מרנני רבנן יצאתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזח אינו מעביר על מדותיו״.
והכונה פשוטה במדותם את המדות במדה גבוהה מאד חילקו בין ר' עקיבא לר׳ אליעזר כי נמצא לר׳ עקיבא אשר הגיע בזה לקצה הגבול.
וביבמות ד' ט"ז כאשר אמר לו יונתן בן הרכינס ״אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו אשריך שזכית לשם ועדין לא הגעת לרועי בקר אמר לו ר׳ עקיבא ואפי׳ לרועי צאן".
ודבר כזה לא נמצא לר׳ אליעזר, והם במדדם במדה אשר אין למעלה ממנה אמרו מה שאמרו.
ואם היו החוקרים האלה מרימים הדבר הזה על הנס, מי משים לב לדברי בעלי פטיט, ומי יעסוק בענינים כאלה בדברי הימים.
אבל כי בא החכם ווייס ויטעה את הקוראים בדברים בדוים, ובדברו ממעשי רבן גמליאל עם ר׳ אליעזר בבבא מציעא ד׳ נ"ט בעמוד 81 מדו"ד ח"ב ובסגנון הידועים יאמר שם בשפתים דולקים:
הערה (ס): כבר העירו על עיקר הדבר במנחות ד׳ ק"י:
אמר רב חסדא ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהם שבשמים".
ומאז אשר התרחבו העמים מקצה הארץ ומאז אשר נפתחו הדרכים ונסללו מסילות, והעמים באו זה בזה נוכל להרחיב התחומים האלה הרבה מאד.
אבל סגנון הדברים אשר בא שם רק בנוגע להכרת אביהם שבשמים נוכל להרחיב הרבה מאד גם בכל הנוגע למדות מוסר ודרך ארץ, אשר אך ממקור ישראל לוקחו, ואך שם נשארו והנם אצל יחידי הסגולה בכל נעימי קדושה ובכל טוהר זהרם.
וישארו במשנה ובגמ׳ בכל מדרגתם היותר גבוהה.
