28
המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט
יאזעפוס לבין דברי הגמרא, הנה בכל זה יתאימו לגמרי יחד כי מזה נפתחה הרעה.
וזה לנו האות כי מקור הדברים אחת וכבר נתבאר לנו גם מתוך דברי יאזעפוס כי הי׳ זה רק עלילות שוא.
והנה בא חיל אגריפא ויציתו את האש ויכריחו גם את הרומיים להתערב בדבר, וכי תצא אש ומצאה קוצים, ויתערבו גם הסיקריקין במלחמה, ויתגרו גם עם חיל המצב מהרומיים ויהרגום.
אז הביא אגריפא עליהם גם את ההגמון מסוריא. ונפלא הדבר לראות באיזה סגנון יתחיל יאזעפוס דבריו מזה.
ותחת אשר לפי מה שהורגלו לחשוב עד עתה שכבר פרצה המרידה נגד הרומיים בכל תקפה, והגמון סוריא, הלא היתה זו חובתו ללכת נגד ירושלים, יספר יאזעפוס תתלה באריכות גדולה כי היהודים נרדפו מהיונים במקומות אין מספר. אשר זה הלא בודאי בא רק ממה שנודע בין החיים כי אגריפא קרא מלחמה על בני ירושלים, ואחר זה יאמר במלחמת היהודים II, 18, 9:
"זה הי׳ הריגת היהודים באלכסנדריא, ואחרי אשר היהודימ נרדפו עתה גם בכל מקום באויבים ,בדם ואש, האמין גם קעסטיוס (הגמון מסוריא) כי לא נדרש לו עוד לחבק את ידיו, ויסיע את חילו, כל הליגיון השנים עשר וכו׳ ואגריפא נתן גם הוא וכו׳ אגריפא עצמו הלך עם קעסטיוס להורות לפניו הדרך."
והאם יוכל להיות ספק שלא נגד הרומיים קמו היהודים. ועד עתה לא הי׳ אגריפא יכול לפעול על קעסטיוס כי ילחם עמהם רק עבורו וכי יעבור בארץ בחרב ודם רק לטובת אגריפא והאבירים.
אבל כאשר גם בלא זה היתה כל הארץ כמרקחה, ובלא זה נרדפו אז היהודים בדם ואש כאויבים, פעלו דברי אגריפא על קעסטיוס כי יטה גם הוא ידו על היהודים.
וכבר נתבאר לנו ,כי אחרי אשר היהודים הכריזו ודברו השכם ודבר כי לא ברומיים הם מורדים, כי אם שכל חפצם לפרוק עול אגריפא והאבירים, וכל שרי רומא ידעו והכירו זה, הנה אף שהרומיים עמדו לימין אגריפא אוהבם וגם באו לעזרתו, לא הי׳ סכנה בדבר, וכזאת וכזאת נמצא בכל דברי ימי רומא עם כל העמים.
ותקוות יחידי סגולת העם היתה גדולה, כי אם אך יבערו מירושלים את כה ההורדסים והאבירים עם אגריפא בראשם ויאחדו את כל הכוחות בירושלים, אז ישוב לבב הרומיים אליהם ושלום אמת יעשו להם.
והארץ תשוב לכל שלומה וטובה, כאשר אך ישובו הסדרים בארץ תחת הנהגה אחת טובה וישרה.
ותקותם הגדולה הזאת השיגו ובא ויהי.
ועל ידי יוחנן בן לוי מגוש חלב אשר היה באמנה את חכמי התורה ואשר אהבתו לעמו מלאה כל חדרי לבבו וכל מעשיו כוננו רק למטרה זו של טובת עמו (יבואר במקומו לכל פרטיו) השיגו את כל חפצם ומפלגת אגריפא והאבירים תוכו לרגליהם וכל מוסרי ירושלים הובאו לידי יוחנן בן לוי ועל ידו לראשי סגולת העם.