354
ימי ממשלת טראיאנוס
והפראפעסאר מאממזען (V. 397) יאמר:
"בימי ממשלת טראיאנוס הראשונים לא שנה הרבה במזרח, ועשה רק זאת כי בטל את שתי הממשלות העומדות על גבול סוריא, זו של הנאבאטאער בעבר הירדן ושל היהודים בקיסרי פאנעאס ויעמידם תחת יד הרומיים עצמם (בשנת 106)״.
ואם הפראפעסאר מאממזען בימינו אלה יחשוב את ממשלת אגריפא השני בהגליל לממשלת היהודים, אף כי חשבו כן הרומיים בשעתם בשעה אשר חשדו את כל צל של יהדות.
ובפרט כי אף אם אגריפא השני ומשפחת ההורדסים בכלל כמעט כי דבר לא הי׳ להם עם היהדות והיהודים מאז אשר נחרבה ירושלים ונתבטל כל ניר ממשלה ביהודה, ולא נמצא מאז דבר בינם לבין ראשי חכמי הדור.
ככל זה נשארו גם אז בארץ ממשלת אגריפא השני שרים וממונים יהודים מלפני זה.
וכמו זה שבא ממנו במס׳ סוכה ד׳ כ״ז: ״שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את ר׳ אליעזר כגון אני שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום וכו׳ ועוד שאלו כגון אני שיש לי שתי נשים אחת בטבריא ואחת בצפורי ויש לי שתי סוכות אחת בטבריא ואחת בצפורי מהו שאצא מסוכה לסוכה ואפטר אמר לו וכו'״.
ועל כך באמת הי׳ לו לטראיאנוס מקום של חשד ויבטל לגמרי את הממשלה הזאת, ויעמיד גם זה תחת יד הרומיים עצמם.
ובידעם כבר כי מאחר החרבן היתה יבנה ללב האומה ואחדותה על ידי בית הנשיאים בטל גם את זה.
ואייזעביוס (קירכעננעשיכטע III, 32, 5) בדברו שם מטרויאנוס ויספר שם דברים בשם הענעסיפפוס יאמר שם בתוך דבריו, שכותב דברי הימים הזה יספר עוד כי בעת ההיא חפשו אחרי משפחת המלך (דוד) אצל היהודים ונמסרו למשפט.
והנה באמת נראה בפרק הבא כי בתור אנשים פרטים לא נרדפו אז לא בית הנשיאים ולא גם הנשיא עצמו, כי רבן גמליאל וכל ביתו הלכו אז מיבנה ויתישבו בתור אנשים פרטים בעיר לוד אשר גם היא בארץ יהודה, לא רחוקה גם מיבנה גם מירושלים.
ועל כן דברי העגעסיפפוס כי חפשו אצל היהודים אחרי משפחת המלך (אחרי בית הנשיאים) ונמסרו למשפט יכול להיות רק זאת כי נמסרו למשפט על זה עצמו על אשר שבו זה עתה בסוף ימי נערווא ליבנה ולהמתיבתא לכרם ביבנה בלא רשיון מיוחד על זה מהממשלה.
והסוף ממשפט זה הי׳ כי הוכרחו לבטל המתיבתא ולעזוב גם את יבנה, ולהתישב בלוד בתור יחידים לבד בלא צל מתיבתא אף לא כמו שהי׳ להם באושא.
ויבחרו בעיר לוד גם מהיותה קרובה וגם כי בהיות שם גם לפני זה בית מדרשו של ר׳ טרפון, יוכל גם הנשיא להסתופף שם בצל בית המדרש מבלי שיחודש דבר.
