עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/36

‫המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט ‬ ‬‬‫‬‬ ‫ובמדרש איכה שס בא בסוף "הדא דבריאתא אמרין בין ק‬מצא ובין בן ‫קמצא חרב מקדשא". אשר מזה מבואר שהיה זה דבר ידוע לכל ושיחה בפי ‫הבריות ומשל בפי העס, שהי׳ זה עלילת שוא של מלשינות.

ובתוספתא שבת פרק י"ז בא "בית הלל אומרים מגביהין מעל השלחן וכו׳‬ ‫זכריה בן אבקילס לא היה נוהג לא כדברי בית שמאי ולא כדברי בית הלל אלא‬ ‫נוטל וכו׳ אמר ר׳ יוסי ענותנותו של ר׳ זכריה בן אבקילס שרפה את ההיכל".

‫והעתקנו את כל הדברים כמו שהם, כי גם מהם נודע שכל הדבר היה‬ ‫ידוע כן ומפורסם באומה, שהרי באו בדברי ר׳ יוסי סתם, ואלו לא ידענו כל ענין‬ ‫הדברים מגמ' גיטין שם לא היינו יודעים מה זה.

ר׳ יוסי עצמו ^(י״ד) נולד סמוך לחרבן ואביו ר׳ חלפתא הי' כבר גדול‬ ‫בימי רבן גמליאל הזקן, עי׳ שבת קט״ו וידע ר׳ יוסי הדברים מעדי ראי׳‪. ‬‬ וכל הדברים האלה עינינם אחד, כי רק עלילות ברשע העלילו עליהם כי‬ מרדו, ויביאו ראי׳ מדבר הקרבנות.

‫וקמצא ובר קמצא, היינו שהאחד הי׳ רק שמו קמצא, והשני הי׳ גם שם‬ ‫אביו קמצא.

‫והוא קמצא בר קמצא אשר מבואר אצל יאזעפוס בספרו ‪ Vita IX‬כי‬ ‫הי׳ ממפלגת אגריפא, ועיקר מקומו הי׳ גם תחת ממשלת אגריפא בטבריא‬ ‫ויאמר שם: "בעיר הזאת היו שלשה מפלגות, האחת היתה מהנבבדים שבתוכה (נכבדי‬ ‫יאזעפוס) ומנהיגם היה יוליוס קאפעללוס, הוא וכל הנתלים בו, הורדוס בנו של‬ ‫מיארוס, הורדוס בנו של נאמאלוס וקמפסוס בנו של קמפסוס, כי אחיו קריספוס‬ ‫אשר הי׳ מלפנים שטאטטהאלטער תהת אגריפא הראשון ישב אז בחצרו אשר‬ ‫בעבד ה־רדן‪ ,‬כל אלה החליטו בעת ההיא להשאר נאמנים להרומיים ולאגריפא."

‫ו"להרומיים" בדברי יאזעפוס הוא רק הוספה לבלבל את הקוראים, ודבריו‬ ‫הם רק כי כל אלה החליטו בעת ההיא להשאר נאמנים לאגריפא״‪.

‫כי גם בהגליל הי׳ כל ההתעוררות רק נגד אגריפא, ככל אשר יבוארו לנו‬ ‫הדברים במקומם‪.‬‬ ‫ וזה הוא קמצא בר קמצא, קמפסוס בנו של קמפסוס בלשונו של יאזעפוס,‬ ‫ממפלגת אגריפא אשר נאמר בגמרא ובא במדרש "הדא דבריאתא אמרין בין קמצא‬ ‫ובין בן קמצא חריב מקדשא".

‫ונפלא הדבר כי בכל אשר סגנון הדברים שונים ורחוקים בין דברי ‬‬‫‬‬

---

‬‬‬‫‬‬ ומלבד מה שחסר שם העיקר ״מרדו בך יהודאי״, והדברים באו כאילו היה כל הדבר רק דבר‬ ‫הקרבנות, הנה אין שחר להדברים עצמם שהלא זה ודאי כי לא הנציב פלארוס ולא הקיסר שלחו בכל יום‬ ‫קרבנות כמו שכבר נתבאר והוא דבר ידוע ומבואר גם מעצמו, וגם לפי דברי פהילא הוא כן, ‫ אם לא שנאמר שהכונה לא על הקרבנות התמידים כי אם על דבר שבאקראי, אבל גם בזה אין ספק‬ ‫שמעולם לא שלחו לא פלארוס ולא נירון קרבנות. וכפי שהוא בגמ' שם במס' גיטין הוא עיקר.

‬‬ הערה (י״ד): ובגמ׳ גיטין שם נאמר ״אמר ר׳ יוחנן ענותנותו של ר׳ זכריה וכו׳, ומתוספתא מבואר‬ שמ"ש בגמ׳ והי' כתוב "אמר ר"י" והכונה ר' יוסי ובטעות עשו מזה אמר ר׳ יוחנן‪.‬‬

‫ואי אפשר לאמר להיפך שמ״ש בתוספתא וצ"ל שם ר׳ יוחנן, שהרי בתוספתא לא הוזכרו האמוראים. וכן במדרש ‫איכה שם פרשה ד׳ גם שם בא אמר ר׳ יוסי. ‬‬‫‬‬