הרדיפות בימי דאמיטיאן
קעג
וכבר הערנו כי זה עצמו את אשר המתיבתא ביבנה היא לבדה נקראה
״כרם ביבנה״ הוא לפי שהמתיבתא הזאת נבנתה כמו רמים ותיף בגדלה מה
שלא הי׳ ביתר המתיבתות כולם אשר באו אחריה.
ולבד המתיבתא הי׳ שם גם בית הנשיא עצמו מראה גדולה ונפלאה.
ורבן שמעון בן גמליאל יאמר במס׳ בבא קמא ד׳ פ"ג ״אלף ילדים היו בבית אבא המש מאות מהם למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יונית״.
וכבר נתבאר לנו על זה בח"ב עמוד 5 שהכונה לנערים גדולים.
וכל אלה מבני משפחתו קרוביו מיודעיו הגדולים אשר התיחסו לבית הנשיאים.
כי על כל זאת באשר נטתה עליהם המלכות קו של חשד, ותגדיל את חילה בארץ יהודה, ותתחיל לספור את צעדי הנשיא ביבנה, נטרפה להם השעה שם.
וכן הדברים ביבמות שם ״אמר ר׳ יוחנן בן נורי וכו׳ ולא הספיקו לגמור את הדבר עד שנטרפה להם השעה״.
והיינו שראו סכנה קרובה אם לא ימהרו לעזוב את יבנה ואת כל ארץ יהודה מקום עיקר חשד הרומיים, כי ירצו בני ישראל לשוב לבצר עמדתם וללכת לארץ הגליל.
ונוכל לדעת המצב הנורא אז בארץ יהודה ממשנה וגמרא מאת אשר נראה עד כמה הי׳ גדול החשד אז שם על בני ישראל, ועד כמה שמו אז הרומיים לב ממש לכל תנועת יד ורגל, ועד כמה התנפלו עליהם בימים ההם על כל צל תהו וחשד שאין לו מקום.
ובא במס׳ ראש השנה ד׳ ל״ב (פרק ד׳ משנה ז׳):
״העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל״.
ובגמרא שם ״אמר ר׳ יוחנן בשעת גזרת המלכות שנו״.
ובירושלמי שם מיד אחר המשנה נאמר: ״ר׳ יעקב בר אחא בשם ר׳ יוחנן מפני מעשה שאירע פעם אחת תקעו בראשונה והיו השונאים סבורים שמא עליהם הם הולכין ועמדו עליהן והרגום מיגו דאינון חמין לן קראיי שמע ומצליין וקורין באורייתא מצליי ותוקעיין אינון אמרין בנימוסין אינון עסיקין״.
ולא יוכל להיות שום ספק שכל זה הי׳ בשעת שלום, ולא בשעת מלחמת ביתר.
כי בימי מלחמת ביתר השמידו הרומיים את כל היהודים את אשר מצאו ונפלו לידם.
וכן אי אפשר שהי׳ זה בגזירת המלכות אחרי ימי ביתר, דהיינו בימי השמד שהרי מפורש כאן ״מגו דאינון חמין לן קראיי שמע ומצליין וקוראין באורייתא מצליי ותוקעין אינון אמרין בנימוסין אינון עסיקין".
ובימי השמד אחר ביתר גזרו על כל המצוות והדבר הזה עצמו ״בנימוסין אינון עסיקין״ הי׳ אז דבר אשר בני ישראל נהרגו על זה.
וגם לא יוכל להיות שהי' זה בימי הגזירות של אדריאנוס לפני ימי ביתר אשר מתוך הגזירות ההם באה המרידה ככל אשר יבואר לפנינו.
