בו ביום
קסב
מכל העמים", וכן ״ולהיתך עם קדש וכו׳ כאשר דבר" שגם זה בא כבר בפעם
הראשונה שם ״ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש״.
וכל זה הי׳ כבר אצל מעמד הר סיני.
אבל מפני שכל ימי שבתם במדבר היו בתוך מעמד אחד כללי יאמר על אשר הי׳ כבר גם לפני כארבעים שנה בראשית ימי המעמד הכללי הזה ״את ד׳ האמרת היום להיות לך וכו'״ ״וד׳ האמירך היום להיות לו״.
ומענין הזה עצמו הם שם גם הדברים בפרשה ואתחנן ד׳ ה׳:
״ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום וכו'״.
וכאלה רבות שם.
וכן הוא באמת ענין דבר ״בו ביום״ בכל המקומות הרבות במשנה ובגמרא.
וגם בזה טעו טעות גדול כל העוסקים בזה בחשבם כי חכמי התורה הם היו אלה אשר אמרו על רבן גמליאל ״תא ונעבריה".
ועל ידי זה נפל חלקם בנעימים למצוא מחלוקת כללית מימים רבים, ולברוא כתה מתנגדת מימים רבים אשר ארבו לרבן גמליאל וישמחו עתה למצוא השעה להפיק חפצם ככל דבר הסגנונים אצל החוקרים האלה.
ויאמר החכם גרעץ בעמוד 35:
״אז קם שאון והמולה גדולה בהמתיבתא, הכתה המתנגדת שאפה רוח וכו'״.
אבל לחנם שמחו כל החוקרים האלה כי לא ראו את אשר בין עיניהם.
והדברים מפורשים כי לא הי׳ שם כל כתה המתנגדת וכל מה שעשו לא עשו כי אם רק לתבוע עלבונו של ר׳ יהושע ראש הדור.
וכאשר הודיע להם ר' יהושע כי נתרצה למחול לרבן גמליאל נאמר שם:
״אמר לו ר׳ עקיבא ר׳ יהושע נתפייסת כלום עשינו אלא בשביל כבודך למחר אני ואתה נשכים לפתחו".
האם יכול להיות דברים יותר ברורים ויותר מפורשים שלא היתה שם כל התנגדות לרבן גמליאל טרם אשר ציער את ר׳ יהושע באופנים כאלה.
וגם ר׳ יהושע עצמו אשר אותו עשו כל חוקרי תהו אלה לראש הכתה אשר חתרה נגד רבן גמליאל, הנה אך פייסו רבן גמליאל נתפייס לו.
״אמר לו נעניתי לך מחול לי לא אשגח ביה עשה בשביל כבוד אבא פייס אמרו מאן ניזיל ולימא להו לרבנן וכו׳״.
והלא גם אלו הי׳ נדרש לנו ראי׳ כי לא הי׳ ר׳ יהושע אורב לרבן גמליאל למצוא מקום להתנגד לו היו הדברים האלה לבדם דים להראות לנו בעליל כי לא הי׳ שם מזה דבר. ואלו הי׳ ר׳ יהושע גם לפני זה מחפש איזה תואנה להתנגד לרבן גמליאל מי הכריחו עתה להתפייס אחרי אשר השיג כל חפצו ורבן גמליאל גם הורד מנשיאותו.
והאם יכול להיות דברים יותר ברורים ויותר מפורשים להבין מהם טעות כל הכרכורים אשר כרכרו החוקרים האלה לבדות מלבם שהי' שם שני זרמים
