עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/329

הדף הזה לא עבר הגהה

‫בו ביום‬

‫‪320‬‬

ואם ״בו ביום" הכונה ליום אחד אשר נעשו כל המון המעשים כולם, ביום ההוא דרש רבן גמליאל, ביום ההוא נשאלה השאלה בדבר תפלת ערבית רשות או חובה, ביום ההוא הורידו את רבן גמליאל מנשיאותו, וביום ההוא גם הקימו נשיא חדש, וביום ההוא הוצעו ספיקות רבות ומחלקאות אשר היו לפני זה בבית המדרש ונמנו והוכרעו ובלשון הברייתא בברכות כ"ח ״ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה״, ועדיות ״בו ביום נשנית".

מה ענין להשאלה ״מה חידוש הי' לכם בבית המדרש היום" ומה ענין להתשובה ״נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית".

האם זה לבד עשו ביום ההוא הלא היו שם כזאת וכזאת דברים רבים וגדולים מאד.

ב) ובכלל הלא לא ביער בערב ישב ר׳ אליעזר, והדבר הזה לבד כי העבירו נשיא הדור נשיא בן נשיא דור חמישי להלל, וכי גם הוקם תחתיו נשיא חדש, זה בודאי הרעיש את כל מושבי היהודים בארץ ישראל, ולא הי' כהיום ההוא בהמתיבתא ובבית הוועד לפניו ולאחריו.

ומה ענין לשאלה כזו על היום ההוא ״מה חידוש הי׳ לכם בבית המדרש היום".

ג) והלשון הזה עצמו ״מה חידוש הי׳ לכם בבית המדרש היום״. הלא נצטרך לאמר שאחרי כל המעשים הגדולים ההם נשאר עוד זמן גדול ללכת מיבנה ללוד, עוד ביום ההוא, עד שר׳ אליעזר ישאל אותו ״מה חידוש הי' לכם בבית המדרש היום״ והכל בו ביום.

ד) כאשר נתבונן בהסיפור עצמו בברכות שם, נמצא שאף שנאמרו בזה אחר זה, בכל זה הדבר בולט כי בהכרח בא שם בתוך ימי המעשים שינוי המעמד מן הקצה אל הקצה.

וזה יורה לנו כי בהכרח הי׳ שם משך זמן בין כל צעד וצעד של הסיפור בכללו.

כי נראה שם אשר בראשית המעשים בשעה שהעבירו את רבן גמליאל מנשיאותו לא יראו בבית הוועד כל מאומה לא מעברת בית הנשיאים ולא מעבדיהם.

עד שלא לבד שלא סגרו דלתי בית הוועד לשמור את נפשם כי אם שגם סלקו את שומר הפתח התמידי אשר הי׳ שם, ויהיו השערים פתוחים לכל הבא.

״תנא אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים להכנס".

אבל אחר זה ‬אצל הדברים מפיוס אשר פייס רבן גמליאל לר׳ יהושע, ובהמתיבתא לא ידעו עוד מזה ושלחו להודיעם, הנה בהזמן ההוא כבר לא הי׳ אפשר להכנס לתוך המתיבתא בלי רשות, ובא שם:

״אמר רבן גמליאל הואיל והכי הוה איזיל ואפייסיה לר׳ יהושע וכו' פייס.

אמרו מאן ניזיל ולימא להו לרבנן אמר להו ההוא כובס אנא אזילנא שלח להו ר' יהושע לבי מדרשא וכו' אמר להו ר׳ עקיבא לרבנן טרוקו גלי דלא ליתו עבדי דרבן גמליאל ולצערו לרבנן אמר ר' יהושע מוטב דאיקום ואיזיל אנא לגבייהו וכו'״.

והנה כדרכם בכל כיוצא בזה סיפרו רק ראשי דברים מפרקים שלמים.

אבל הדברים מבוארים כי ההוא כובס לא בא לפניהם כלל ולא מסר להם דברי ר׳ יהושע כל עיקר, לפי שגלי בית הוועד היו סגורים.

כי זה ודאי אשר אין הכונה שר׳ עקיבא אמר זה עתה ״טרוקו גלי״ בפני הכובס, שאלו ראהו הי' אומר להם שהנהו שלוחו של ר' יהושע והיו מקבלים אותו.