עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/328

הדף הזה לא עבר הגהה

‫בו ביום‬

‫קס


וכל העוסקים בזה חשבו כולם כי גם הצעת השאלה וגם כל דבר רבן גמליאל עם ר׳ יהושע וגם הקמת הנשיא החדש וסידור מסכת עדיות ועוד המון מעשים רבים נעשו הכל ביום אחד.

ועל כן שמחו לקראת הדבר הזה החוקרים החדשים וימצאו מקום לתקוע ולהריע ראו מעשיהם של חכמי הדור ההוא.

והחכם ווייס עמוד ‪96‬ יאמר לנו:

״ואמנם ההכרה הזאת עוד התעצמה בקרבו (בקרב רבן גמליאל) מרגע אל רגע ביום ההוא בראותו כל אשר נעשה בוועד החכמים ביום אחד, ראשית מלאכתם הי׳ לקבץ וכו'״.

ואחרי שהדבר כן כבר הנהו יכול להשתער בחרפות וגדופים ולקרוא בקול בעמוד ‪93‬ ״מיד התעוררה שערורה בין החכמים וכו׳ הדבר יצא מלפני המרגיזים בעלי האסיפה והנה פתאום נראה לו לרבן גמליאל מראה חדשה קול המון חוץ מבית המדרש קול שאון תלמידים רבים נאספים ובהמולה יכנסו פנימה, כמעט שעבר רגע והנה נתוספו שם כשלש מאות ספסלים וכו׳, כאשר בבהלה ובחפזון נתעים מקצפם הראשון העבירו את רבן גמליאל מן הנשיאות אף כן בבהלה ובחפזון בחרו להם האיש אשר ימלא את מקומו וכו'״.

ואך חרפה היא לראות עד כמה לא הי׳ עינם ולבם לדברי המעשים עד כי ם לא שמו לב לטבע העולם ומנהגו.

ויאמינו כי התלמידים אשר נתוספו מכל ערי ישראל אחרי אשר הושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה בישיבה עמדו כל ימי רבן גמליאל על רגליהם יומם ולילה אצל כותלי בית המדרש מבחוץ, ומכיון שנסתלק שומר הפתח ביום ההוא, והנה קול המון תלמידים באים מבחוץ לבית המדרש בקול שאון והמולה גדולה כפראי מדבר וכמעט שעבר רגע והנה נתוספו שם כשלש מאות ספסלים.

והבלי הבלים כאלה אשר קראו להם גם בשם הגדול של דברי ימי ישראל, הי׳ די לפניהם להשחיר פניהם של ישראל לסקל עליהם באבנים ולעפר בעפר ולדבר בשפתים דולקים ולב רע.


פרק ל.


ברורי הדברים.

ואמנם כן כי כל העוסקים בזה לא חקרו גם על הדברים עצמם לדעת ולהבין הדבר משם ולא שאלו את עצמם

א) אם כן הדבר כי בו ביום אינו שם מלאכותי אשר נקרא הוועד ההוא בכללו, כי אם שזה מכוון רק ליום אחד בלבד, לפי שכל המעשים ההם כולם היו רק במשך של יום אחד, איך נבאר ואיך נבין את דברי המשנה במס׳ ידים פ"ד מ״ג "בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית וכו׳ נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, וכשבא ר׳ יוסי בן ךורמסקית אצל ר' אליעזר בלוד אמר לו מה חידוש הי' לכם בבית המדרש היום אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית וכו'״.