סוף המעשים בין רק גמליאל ור׳ יהושע
3w
״כבר האמין רבן נמליאל כי איחד את הכיתות ויקם את האחדות בין לומדי התורה והנה ראה כי כל כחו ואונו נתבטל על ידי איש אחד אשר לא האמין כלל כי הוא יהי׳ כנגדו, ר׳ יהושע הערום ואשר למראה עין התראה כאיש נכנע, הי' באמת להנשיא כביר הכח מתנגדו היותר גדול וכו' כאשר נתפס ר׳ יהושע באיזה התנגדות להנשיא השתדל להשתמט וכו׳ הנשיא הוכיח עוד הפעם את ר׳ יהושע על אשר בסתר ירקום נגד הלכה מוחלטת וכאשר בתחלה לא הודה ר׳ יהושע על זה קרא רבן גמליאל יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך וזה הי׳ כעין העמדה בדין, אז קם שאון והמולה גדולה בהמתיבתא, הכתה המתנגדת שאפה רוח ויקראו בקול על מי לא עברה רעתך תמיד, המתיבתא היתה פתאום לבית המשפט ויורידו את ר"ג מנשיאותו״.
אחריו בא החכם ווייס ויסקל גם הוא באבנים ויאמר בעמוד 93:
״והנה ידע רבן גמליאל היטב כי דברו (של ר׳ יהושע) עתה אינו אמת ואך השא השיא בו ובלב ולב ידבר, ועתה העל אלה יתאפק ולא יוכיח את ר' יהושע על פניו? אך כמעט אשר מרוב שיחו וכעסו הצודק אמר לר׳ יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך וענו בו כחשו בפניו ור״ג ממר רוחו ותוגיון לבו לא זכר כי ר' יהושע במשך זמן שדרש עודנו עומד לפניו, מיד התעוררה שערורה בין החכמים כאלו החריב ר״ג עולם מלא, ואשר תמול נשקו עפר רגליו קמו היום נגדו כהמון עם פרוע וקראו אחריו מלא על מי לא עברה רעתך תמיד, כשאון מים רבים יצא הקצף וברגזם הראשון העבירוהו מנשיאותו והעציבו והשפילו איש אשר אבותיו וכו׳ ואשר הוא עצמו נדב חייו וכחו ומאודו לטובת עמו ולקיום האחדות״.
והנה בזו לקטנות לשלוח יד בר׳ יהושע לבדו כי אם השתדלו להבזות את כל חכמי ישראל כולם יחד.
אבל מה נעשה להחוקרים האלה אשר כל דבריהם מראשם לסופם אינם כי אם טעות על טעות מתוך חסרון ידיעה והנה יאמר גרעץ ״הנשיא הוכיח עוד הפעם את ר׳ יהושע על אשר בסתר ירקום נגד הלכה מוחלטת".
ויאמר אחריו ווייס בעמוד 93 ״ר׳ יהושע הוא הי׳ בעל ההוראה שתפלת ערבית רשות וכו׳ נגד הסכמת רבן גמליאל ובית דינו״.
ואנחנו היינו רוצים לדעת מי התיר להאנשים האלה להגיד שקר בפומבי.
והיכן ראו כי היתה זאת הלכה מוחלטת והיכן ראו שהי' בזה הסכמה של הלכה מבית דינו של רבן גמליאל.
והרי הדבר להיפך שבאמת הלכה כר׳ יהושע, ולא היתה כאן מעולם לא הלכה מוחלטת ולא דבר מבית דינו של רבן גמליאל, כי אם מחלוקת פשוטה בין רבן גמליאל ור' יהושע ביום ההוא, אשר לפני זה גם לא ידע ר׳ יהושע דעתו של רבן גמליאל כל עיקר.
ומשנה שלמה שנינו בד' כ"ו "תפלת הערב אין לה קבע" ובגמ' שם ד' כ"ז:
״תפלת הערב אין לה קבע מאי אין לה קבע אילימא דאי בעי מצלי כולי' לילי' ליתני תפלת הערב כל הלילה אלא מאי אין לה קבע כמאן דאמר תפלת ערבית רשות דאמר רב יהודה אמר שמואל תפלת ערבית רבן גמליאל אומר חובה
