המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט
יב וזה היה עיקר התחלת המלחמה נגד הרומיים שהרי נכלל בתוך זה לבלי לקבל קרבנות עבור הרומיים והקיסר.״ ובדברי ימי ישראל אשר נצברו ונגבבו ולא נחקרו מהרו ויחליטו כי דבר אליעזר וכהני המשמר הי׳ להדיא מרידה בהקיסר, ודבר מעשיהם הי׳ כי הקרבנות אשר ישלח הקיסר דבר יום ביומו להקריב על המזבח דחו ולא רצו לקבל, במרדם עתה, בפומבי בהקיסר וממשלת רומא.
וכן יאמר לו בפשיטות הפראפעסאר שירער ח״א עמוד 602: "על פי הצעת אלעזר בן חנניה החליטו לבלי להקריב עוד את קרבן הקיסר אשר הקריבו דבר יום ביומו ולבלי לקבל עוד כל קרבן מנכרים."
וכל מעיין יראה שאין זה ענין הדברים, שאם היו הדברים כן אז היו יסוד דברי יאזעפוס וכל עיקרם צריכים להיות כי אליעזר הציע לפני כהני המשמר לבטל הקרבת קרבן לחיי הקיסר, אשר אך זה היה דבר מרידה.
אבל הנה הדבר להיפך, שכל יסוד דברי יאזעפוס וכל עיקרם בראשית דבריו הוא כי הצעת אלעזר בן חנניה היתה לבלי לקבל מתנות וקרבנות מנכרים. רק שיוסיף על זה מעצמו כי הלא נכלל בזה גם דבר קרבנות הקיסר ועל ידי זה מצאו גם הכהנים הגדולים והנכבדים לדבר עמהם לבלי יודחו הקרבנות הרגילים עבור ראשי הרומיים, והם לא שמו לב לזה.
אבל עצם הצעת אלעזר לפני כהני המשמר, כפי שימסור אותה יאזעפוס ראשינה טרם ישים עליה נוספות מדעתו היא רק זאת:
״בעת ההיא הי׳ הדבר כי אלעזר וכו׳ הציע חפצו לפני כהני המשמר לבלי קחת עוד נדבות או קרבנות מבני הנכר."
וזה כל דברי יאזעפוס בנוגע לדבר ההצעה עצמה.
ולא לבד בראשית דבריו מעצם הצעת אלעזר לא הוזכר שם קרבנות הקיסר רק נדבות וקרבנות מנכרים, כי אם שגם בסוף כל הדברים אין כל זכר מהקיסר וסוף כל דבריו הם: "בשעת האסיפה כאשר המדברים נשאו דבריהם הביאו לשם זקני הכהנים הבקיאים במנהגי עבודת המקדש והם ביארו איך אבותיהם קבלו בכל הזמנים קרבנות מנכרים."
זה הוא שם סיום כל דבריו מדבר הקרבנות ואין זכר בזה מדבר קרבנות הקיסר. וגם בכל אריכות דבריו לפני זה אף שהזכיר גם דבר הקיסר אבל כל יסוד ועיקר דבריו הם מדבר הנכרים בכלל.
ואמנם כי גם כל עיקר הדבר טעות וכל מה שקשר יחד יאזעפוס על פי דברי האבירים את הצעת אלעזר על דבר קרבנות הנכרים עם הקרבנות אשר הקריבו בני ישראל עבור הקיסר הי׳ רק עלילת שוא.
ולפי דברי יאזעפוס עצמו הנם שני ענינים אשר דבר אין להם יחד.
גדול שאיך יאמר על ימי החרבן ״משעה שנכנסו עכו״ם לירושלים ועד שיצאו״ והרי בימי החרבן לא יצאו כלל, כי אם נכנסו ונשארו שם?
אבל הדברים פשוטים שהכונה על המעשים שלפני המלחמה על ידי פלארוס, ויבואר לנו כל זה במקומו בכרך שלפני זה.
