המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט
יא ואחרי גירוש אגריפא מירושלים יפסיק יאזעפוס במעשה השודדים במאסאדא, אשר גם אם יהי׳ זה אמת, גם דבר לא היה להעם בזה, וכבר קרה כזאת והרומיים יסרו למשפט רק את השודדים ההם. ואחר זה יספר את העלילה מדבר הקרבנות והנה כבר הכין את הקוראים לדבריו הנוראים ויאמר ב"מלחמת היהודים״ II, 17, 4:
"וכאשר הרגישו הגדולים כי ההתקוממות (נגד אגריפא) היא כבר למעלה מראשם ובדאגם כי הרומיים יקצפו לכל לראש עליהם, על כן ראו להסיר זה מהם וישלחו שלוחים אל פלארוס ואל אגריפא, בראש השלוחים אל פלארוס עמד שמעון בן חנן ובראש השלוחים אל אגריפא עמדו קרוביו גדולי אנשי השם כשאול אנטיפס וקאסטבאר ויהי דבר השלוחים לבקש את פלארוס ואת אגריפא ללכת בראש חילם נגד ירושלים ולהשקיט שם ההתקוממות טרם יאחרו המועד.
פלארוס לא ענה להשלוחים דבר, אבל אגריפא ראה היטב כי ההתקוממות לא תביא גם לו כל טובה כי על כן שלח מטראכאניען ובאטאנעא שלשת אלפים רוכבים תחת פקודת דריוס (איש נכרי יוני) ותחתיו פהיליף בן יאקים, ועל ידי זה שב רוחם של הגדולים (ההורדסים) והכהנים הגדולים ואוהבי השלום, ויביאו תחת ידם את העיר העליונה, והעיר התחתונה וכל סביב המקדש נמצא בידי הצד שכנגדם, ומאז החל שם מהלומות וזריקת אבנים ונם קשת וחצים וכו׳ .עמל חיל אגריפא היה להביא את המקדש תחת ידם וכו' ,שבעה ימים רצופים ארכה המלחמה ונהרי נחלי דם נהרו משני הצדדים אבל שני הצדדים נשארו במקומם."
והנה באו והביאו המלחמה בשערי ירושלים לא הרומיים אשר דבר לא היה להם נגד העם, כי אם מפלגת אגריפא המפלגה אשר לבושת בני ישראל וחרפתם קראו להם כותבי דברי הימים "המתונים דורשי טובת העם אוהבי השלום״.
ויקראו מלחמה בשעה אשר שררה שלות השקט בירושלים וגם חיל הרומיים המעטים אשר עמדו בירושלים לא נגעה בהם יד איש לרעה ולא נפל משערת ראשם ארצה.
ואם כי יאזעפוס למען כסות קלונם יאמר כי ההורדסים והאבירים עשו כן מפני כי יראו אשר הרומיים יקצפו עליהם, אין זה כי אם דברים לבלבל בהם את הקוראים.
כי הרומיים ידעו היטב מכל הנעשה בירושלים אשר כל הדברים שם היו פתוחים וידועים.
וגם כי אחרי אשר עזב פלארוס את ירושלים הניח שם קאהאדטע מחיל רומא אשר היה מקומם סמוך להמקדש, והם ושריהם ראו וידעו מכל הנעשה שם.
וגם מבלי אשר שלחו שלוחיהם ידעו הרומיים ושריהם כי כל משפחת הורדס הנם רימלינגע ( (Romlingeהרבה יותר מאשר הם יהודים.
ומי כהרומיים ידעו זה כי כל הרימלינגע האלה אך על ידי הרומיים שמן חלקם, ואך מפיהם הם חיים ואך בכח הרומיים יכלו עד היום לנטות ידם על העם ולבלעם חיים,
