284
יסוד המשנה, ודברי דור יבנה עליה
ודברים כמו שהם הי׳ אפשר לחשוב שכל המשנה הזאת היא רק דברי רבן גמליאל.
אבל עי' עירובין ד׳ מ״א אשר שם נאמר:
״ורמינהי אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל אמר ר׳ מאיר וכו׳ ותניא לאחר פטירתו של רבן גמליאל נכנס ר׳ יהושע להפר את דבריו עמד ר׳ יוחנן בן נורי על רגליו ואמר חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו יהושע אין שומעין לך שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל ולא הי׳ אדם שערער בדבר כלום״.
וכבר כתבו שם התוס׳ בד"ה מודה הי׳ (רבן גמליאל) שאין משלימין "משמע דרבנן דפליגי עליה סברי דאפי׳ מפסיקין וכו׳ והכא קאמר מודה לרבנן דפליגי ארבן גמליאל והנהו סבירא להו דמפסיקין״.
ומבואר לפנינו דזה ודאי דרישא דמשנתינו "אין גוזרין תענית על הצבור בראש חדש בחנוכה(כב) ובפורים״ הוא יסוד מוסכם באין חולק.
ומחלוקת רבן גמליאל וחכמים היתה להיפך שחכמים סוברים שגם אם כבר גזרו מפסיקין ורבן גמליאל סובר דדברי המשנה אינם כי אם שלא לגזור בהם עצמם ושלא להתחיל מהם.
ורבנן בתראי סוברים עוד יותר מרבן גמליאל וסברי דכל דברי המשנה אינם כי אם לבלי להתחיל מהם אבל אם כבר התחילו לא לבד שאין מפסיקין כי אם שגם משלימין.
ולשיטת רש"י ז"ל זה הוא גם דעת ר׳ יהושע שעל הדברים "נכנס ר׳ יהושע לבטל דבריו״ כתב ״לבטל את דבריו ולומר משלימין״.
וזה הוא מחלוקתם עם רבן גמליאל בדין יסוד המשנה, אבל עצם דין יסוד המשנה ״אין גוזרין תענית על הצבור בראש חדש בחנוכה ובפורים״ זה הוא דין מוסכם לכל.
ומבואר שגם במקום אשר לפנינו כבר נשלבו הדברים כל כך עד כי אין הדברים ניכרים עוד, הנה גם שם הדבר כן, ואחר העיון יתראה לפנינו החוט המקשרם יחד עד כי היו לבשר אחד.
״על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ססחה ונמתח יום טוב ומשלוח מנות וכו׳״.
ורק אחר זה בא:
״ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים וכו׳ לקיים עליהם להיות עושים וכו׳ וקבל היהודים את אשר החלו לעשות וכו׳ קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם וכו׳“.
ואיך אפשר לבדות דברים כאלה ולאמר כי כל האומה תעשה כך וכך מיום המעשה ואילך עוד טרם נכתבו הדברים אשר נאמר רק בסוף הכל ״ומאמר אסתר קיים דברי הפורים האלה ונכתב בספר״.
והלא יודעים כל העם אם הם יעשו זה בכל שנה ושנה מימי המעשה ואילך, ומי יוכל להטעותם בדבר מפורסם כזה.
ובמקומו יבואר לנו כל החקירה הזאת לכל פרטיה וכי כל דברי המגלה חיים הם לכל פרטיהם.
והערנו על זה במקום הזה רק להראות דרכי התורה והתקנות בישראל אשר גם מה שנהגו כל העם מתוך שמחתם לא נתקיים רק כפי חוקת משפט של חכמי התורה והסכמתם ועל יום טוב לא הסכימו ולא הי׳ הדבר.
הערה (כב): וחנוכה הוסיפו שם אחר זה בתוך לשון יסוד המשנה, וכבר הערנו על כיוצא בזה במקומות הרבה.
