262
יסוד המשנה ודברי דור יבנה עליה
וכן הם דבריהם גם בנוגע לדברי יסוד המשנה שהקשה לו ממנה ״למדתנו רבינו״.
והלשון ביסוד המשנה ״חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת״ הוא נשען על דברי יסוד המשנה בריש מס' כתובות ״בתולה נשאת ליום הרביעי".
כי כל הדברים היו טבועים וקבועים וקוראים זה אל זה וילכו יחדיו.
והננו רואים דבר נפלא בפסחים פרק ג׳ משנה א':
״אלו עוברין בפסח כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי וזומן של צבעים ועמילן של טבחים וקולן של סופרים. ר' אליעזר אומר אף תכשיטי נשים.
זה הכלל כל שהוא ממין דגן הרי זה עובר בפסח הרי אלו באזהרה ואין בהם משום כרת״.
ובמקום הזה אין אנו צריכים לברר דבר כי כל זה יסוד המשנה ור׳ אליעזר רק מוסיף על זה ואינו חולק כי הדבר מפורש כן ובא שם בגמ' ד׳ מ"ג:
״תניא אמר ר' יהושע וכי מאחר ששנינו כל שהוא ממין דגן הרי זה עובר בפסח למה מנו חכמים את אלו כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן".
מבואר ומפורש שהמשנה בכל לשונה מראשה לסופה (לבד דברי ר׳ אליעזר) היתה כן לפני ר׳ יהושע ממש כמו שהיא לפנינו.
ודברי ר׳ יהושע הנם ממש כדברי האמוראים על המשנה, ודבריו הנם פירוש גמור.
לאמר דלא יקשה שהרי בסיפא בא זה הכלל הכולל הכל ״זה הכלל כל שהוא ממין דגן הרי זה עובר בפסח״ שזה כולל כבר גם כל המינים המנוים ״ולמה מנו חכמים את אלו בפרט״, זה הוא רק כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן".
וכן הדברים כי בנוגע ליסוד המשנה אין בין התנאים להאמוראים ולא כלום וכולם יחד הנם רק מפרשי דבריה וגדרם.
ומבואר מעצמו כי דברי ר' אליעזר ״אף תכשיטי נשים״ באים רק להוסיף על דברי יסוד המשנה וכמו שהוא גם לשונו ר׳ אליעזר אומר אף תכשיטי וכו'״.
וכבר נתבארו לנו הדברים האלה יותר בח"ב עמוד 92.
וראוי להעיר בזה על דבר נפלא מאד, אשר משם נוכל לדעת כי גם במקומות אשר עתה לפנינו כבר נבלעו דברי יסוד המשנה בתוך דברי המחלקאות של התנאים. הנה גם שם דבריהם רק על יסוד המשנה.
ועי׳ פסחים ד' מ"ח דבמשנה שם בא:
"רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו וחכמים אומרים שלש נשים עוסקות בבצק כאחת אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה ר׳ עקיבא אומר לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורים שוים זה הכלל תפח תלטוש בצונן״.
וכפי מדי שבאו הדברים לפנינו, כבר יש לחשוב שכל הדברים האלה הנם מחלקאות התנאים מדור רבן גמליאל, ואין בזה דבר מיסוד המשנה.
אבל הנה הדברים יוצאים לפנינו כמו שהם מתוך דברי הברייתא בגמ‘:
