!8
המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט
פרק ה. ולא הרגישו כל העוסקים בזה על עוד ענין שלם אשר בא בדברי יאזעפוס, אשר יורה לנו גם הוא כי אגריפא והכהנים הגדולים האבירים דרשו רק טובתם והנאתם עם הנציב פלארוס ראש כל צוררי ה־הודים, מבלי לתת לב לאסון העם.
וישוב ויורה לנו כי לא עלה אז על לב העם כל דבר מרד נגד הרומיים. והדבר הזה כבר הי׳ ברגע היותר אחרונה דהיינו כבר אחרי אשר יצא נעאפאליטאנוס מירושלים. כבר הובאו לנו הדברים אשר באו בדברי יאזעפוס (מלחמות היהודים II, 16, 3) בספרו דבר העם לאמר: ״אחרי אשר נסע נעאפאליטאנוס פנו היהודים אל אגריפא ואל הכהנים הגדולים בבקשתם לתת להם לשלוח מלאכים אל הקיסר לברר לפניו את כל מעשי פלארוס בירושלים ולבקש משפטם, ויהיו דבריהם כי אם לא יעשו כן אז אין לך דבר אשר יוכל להביא עליהם חשד של מרידה יותר מזה, שהרי על כל ההרג והאבדון והמהפכה בירושלים החשו ולא הציעו דבריהם ומשפטם לפני הקיסר, וגם כי אם לא יבררו הם לפני הקיסר מי החל ראשונה לאחוז בחרב יכול לטעות ולחשוב כי הם התחילו בזה, ויראו לדעת כי לא ישארו במנוחה (נגד אגריפא והכהנים הגדולים) אם לא יושלחו המלאכים. אבל אגריפא ראה והבין כי אם ירשה להם להציע משפטם לפני הקיסר נגד פלארוס יביא שנאה על עצמו (מפלארוס).״ ושני הדברים אשר נראדי בזה יראו לנו את כל מעמד הדברים כמו שהם.
מצד אחד נראה דבר העם בהתחננם על נפשם לתת להם ללכת לרומא למען הסיר מהם כל חשד של מרידה אצל הקיסר, ומצד השני דבר אגריפא והאבירים הכהנים הגדולים אשר לא יתנום לעשות כן רק מפני טובת עצמם.
והדברים האלה יכו בתמהון להביט על ענות העם וצרת נפשם מפני נוגשיו מבפנים, הרודים בו בפרך ולוקחים את נפשו.
הן דברי העם כלו היו האמת לאמתו עד כי גם אגריפא והאבירים לא הי׳ להם מה להשיב על זה, וגם יאזעפוס סתרם ומגינם עזבוהו תחבולות ערמתו ולא מצא מה להגיד נגד זה, ויהיו כל דבריו רק זאת: כי אגריפא והאבירים לא יכלו להסכים לזה מפני כי לא רצו להפר בריתם עם פלארוס. והיינו עם פלארוס צורר היהודים אשר אך זה עתה השתער על ירושלים ויהרוג לאלפים אנשים נשים וטף ושללם לבוז. והדברים האלה הנם נוקבים ויורדים עד התהום.
העם מפרפר בין החיים והמות, הנציב לבקשת היונים (יבואר במקומו) קם עליו להומו ולאבדו ומבלי כל דבר עשה הרג נורא בירושלים ומודיע עוד עליהם לפני הגמון סוריא ואל הקיסר כי הנם מורדים בממשלת רומא.
והכל יודעים ומבינים כי סוף סוף יאמנו דבריו אצל הקיסר אם לא ישלחו שלוחים לרומא להביא משפטם עליו.