250
יסוד המשנה, והבירורים עליה
המשנה, בין בדברי התנאים, בכולם באו הדברים, על "סאה תרומה שנפלה לפחות
ממאה חולין או שנפלה למאה".
ואין אנו צריכים בזה לראיות מבחוץ כי נראה כן מפורש בענין הזה עצמו
במשנה עירובין פ״ח משנה ב׳.
"וכמה הוא שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד מזונו לחול ולא לשבת דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר לשבת ולא לחול ר׳ יוחנן בן ברוקה אומר מככר בפונדיון מד׳ סאין בסלע ר׳ שמעון אומר וכו׳."
אבל הלא ד׳ סאין בסלע הנם קב במעה כסף, שהרי ד׳ סאין הם כ"ד קבין, והסלע ד׳ דינרין וכל דינר שש מעין.
והלא יכול הי׳ לאמר "מככר בפונדיון מקב למעה״ וזה הי׳ שיעור קרוב, בלי חשבונות רבים.
אבל הוא אמר "מככר בפונדיון מד׳ סאין בסלע" מפני שכן השתמשו בסגנוני המשנה.
והן באמת דברי חכמי הוועד לר׳ יהישע "אמור משמנה עשר לסאה."
לפי שכל מקום שנאמר קב תחת סאה יוצא מן הכלל, וצריך טעם, וזה פירש בן עזאי.
וכן הדבר כי מאחרי ימי סידור "יסוד המשנה" ואילך דקדקו לשמור בכל דבריהם את סגנון יסוד המשנה, ולבלי לשנות מזה, עד כי גם אצל ר׳ יהושע וגם אצל הלל הבבלי הוכרחו לפרש, מה הי׳ הדבר אשר שנו מלשון וסגנון יסוד המשנה.
ואין דברינו להוסיף ראיות על הענין הגדול של יסוד המשנה הקבועה וטבועה מימי אנשי כנסת הגדולה וכי כל דברי התנאים הנם רק עליה.
כי כל זה כבר נתבאר לנו בכרך שלישי באופן שאינו משאיר כל ספק.
תכלית דברינו במקום הזה הוא רק לשוב ולהראות את כל הבירור הגדול בימי יבנה בכל הנוגע ליסוד המשנה, וכי אך זה הי' אז כל ענין דבריהם.
פרק ט״ו.
וראו לנו להעיר בזה גם על המשנה במס׳ בבא קמא ד׳ ס״א (פרק ו׳ משנה
ה׳) בדיני אש אשר ביסוד המשנה ובא שם:
"עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור.
המדליק בתיך שלו עד כמה תעבור הדליקה ר׳ אלעזר בן עזריה אומר רואין אותו כאלו הוא באמצע בית כור ר׳ אליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים ר׳ עקיבא אומר חמשים אמה ר׳ שמעון אומר שלם ישלם המבעיר את הבערה (שמות כ"ב) הכל לפי הדליקה".
ובגמ׳ שם בא על זה "דרך הרבים מאן תנא אמר רבא ר׳ אליעזר היא דתנן ר׳ אליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים״.
והתוס׳ שם כתבו על זה "דרך הרבים מאן תנא ר׳ אליעזר היא אמתניתן קאי והוה סתם ואחר כך מחלוקת".
והרשב"א ז"ל בחידושיו שם הרחיב הדברים יותר וכתב "המדליק בתיך שלו עד כמה תעבור וכו' מה שחזרו ושנו המדליק בתוך שלו כאלו הי׳ זה פלוגתא בפני
