246
יסוד המשנה ודברי התנאים עליה.
ומתוך זה עצםו הנם מחולקים גם בעירוב דכיון דכולם מודים דצריך להקל
בשיעור עירוב וכלשון המשנה בערובין ד׳ פ״ב "וזה וזה מתכונים להקל" כי על כן אחרי
שלר׳ יוחנן בן ברוקה נמצא בשיעורי דרבנן שיעור של ביצה ומחצה, נוכל להקל גם
בעירובין כן.
והננו רואים דגם לר׳ שמעון דסובר בודאי כר' יהושע דהככר שדברו בו הוא שליש הקב דהיינו שמנה ביצים ואכילת פרס הוא פרס מככר זה דהיינו ד׳ ביצים, בכל זה בעירוב סובר "ר׳ שמעון אומר שתי ידות לככר משלש לקב".
והיינו שזה הוא שתי סעודות של עירוב האמור ביסוד המשנה, וכבר כתב שם רש״י ז״ל על זה:
"וחצי ככר זה (של שלש לקב) הוי כדי אכילה, אע״ג דלר׳ שמעון לענין עירוב הוי בככר ג׳ סעודות התם הוא דבשיעור העירוב נתכוונו כולן להקל אבל שיעור סעודה קים להו לרבנן הכי ובעינן שישהא בכדי אכילת חצי ככר זה והוא פרס דכוליה הש״ס על שם ששיעורה בפרוסה כלומר בחצי ככר."
וממש כן הוא גם לר׳ יוחנן בן ברוקה דאע״ג דגם הוא מודה דשיעור סעודה קים להו לרבנן הכי ובעינן שישהא בכדי אכילת חצי ככר משליש לקב דהיינו ד' ביצים, בכל זה סבירא ליה בעירוב קרוב לדברי ר׳ שמעון, וכמו שהוא בגמ':
״תנא וקרובים דבריהם להיות שוין מי דמי דר׳ יוחנן ד׳ סעידתא לקבא דר׳ שמעון תשע סעודתא לקבא אמר רב חסדא צא מהן וכו'״.
וסיום דברי המשנה ילכו יחד עם דברי ר׳ שמעון,
"ר׳ שמעון אומר שתי ידות לככר משלש לקב חציה (של ככר זה) לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה״.
והן סיום דברי ר׳ שמעון, דלר׳ יוחנן בן ברוקה אף שכן היא דחציה לבית המנוגע דהיינו ד' ביצים, אבל לדידיה אין צריך חצי חציה לפסול אה הגויה דשיעור לפסול את הגויה הוא ביצה ומחצה.
ומעתה כל הדברים על מקומם ועל כל ענינם.
דברי ר׳ יהושע במס׳ פרה לא הובאו כלל בסוגין, לפי שדבריו הנם רק בבית המנוגע, ובזה אין חולק, ואינו ענין לסוגיא זו.
וכן אין מקום לקושית התוס׳ דאיך אמרינן בכל הש"ס כביצה לטומאת אוכלין והא לר׳ יוחנן בן ברוקה הוא רק שלשה רביעי ביצה.
דר׳ יוחנן בן ברוקה באמת לא פליג כלל כי אם בשיעור מזון שתי סעודות של עירוב ובשיעור של פסול גויה, אבל לטומאת אוכלין גם לר׳ יוחנן בן ברוקה כשיעור ביצה.
וכן אין מקום גם לקושית הגאון רבינו עקיבא איגר זצ״ל דאיך פרכינן בגמ' ״ותנא דידן מ״ט לא תני טומאת אוכלין״, מהיכא פסיקא ליה דלר' יוחנן בן ברוקה שיעור טומאת אוכלין בחצי חצי חצייה של שיעור עירוב שלו.
דסיום דברי המשנה קאי באמת לר׳ שמעון, וזה ודאי ???? חצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין, ועל כן פרכינן בפשיטות, מ״ט לא חשיב גם זה.
ומאד נפלאתי על רבותינו איך אפשר לאמר דמחלוקת ר' יוחנן בן ברוקה בעירוב הוא מפני שחולק בכל הש"ס.
