יסוד המשנה ודברי התנאים עליה
קיט
ואמנם כי במשנה באו דבריהם בקצרה, ויתראו לפנינו בכל ענינם מתוך דברי הברייתא במס׳ חולין דף קכ"ט, ולשון הברייתא שם:
"דתניא אמר ר' אליעזר שמעתי שאבר מן החי מטמא אמר לו ר׳ יהושע מן החי ולא מן המת? וקל וחומר ומה חי שהוא טהור אבר הפורש ממנו טמא, מת שהוא טמא לא כל שכן, כתוב במגלת תענית פסחא זעירא דלא למספד הא רבה למספד, אלא כל דכן, הכא נמי כל דכן, אמר ליה כך שמעתי." והדברים כמו שהם הנם לגמרי בלתי מובנים, והנם גם תמוהים מאד.
א) שהרי מחלוקתם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע אינו באבר מן החי שבזה הלא דעת שניהם שוה שאבר מן החי בודאי מטמא,
וכל מחלוקתם היא רק באבר מן המת שר׳ יהושע סובר שכן הדין גם באבר מן המת שגם זה מטמא ור׳ אליעזר סובר שאבר מן המת אינו מטמא, ואם כן הלא זה הי' צריך להיות דברי ר׳ אליעזר שמעתי שאבר מן המת אינו מטמא".
ולכל הפחות הי׳ לו לאמר "שמעתי שאבר מן החי מטמא ואבר מן המת אינו מטמא".
ואיך זה יעשה ר׳ אליעזר ההיפך כי יאמר רק הדבר ששניהם מודים בו ויחסר לגמרי העיקר במה שנחלקו בו.
ב) וגם אחר זה אחרי טענת ר׳ יהושע הצודקת "מן החי ולא מן המת וקל וחומר וכו'״ גם אז לא ישיב ר׳ אליעזר ולא יפרש דבריו לאמר "כך שמעתי ולא מן המת" כי אם יאמר סתם "כך שמעתי" דהיינו שכך שמע כמו שאמר תחלה "שמעתי שאבר מן החי מטמא".
אבל מה ענין להדברים האלה ואיזה סתירה יש משמועתו זאת נגד דברי ר׳ יהושע, והלא במה ששמע מודה גם ר' יהושע.
ג) ורבינו הגדול רש"י ז"ל הרגיש בזה וכתב "אמר לו כך שמעתי שאבר מן החי מטמא ולא אבר מן המת".
וכבוד רבינו במקומו, אבל הלא בהברייתא יחסר בכל דברי ר' אליעזר ששמע "ולא אבר מן המת" ואיך אפשר שיחסר העיקר,
והלא לפני זה כתב גם רש"י עצמו "אמר לו ר׳ יהושע וכי מפני ששמעת מן החי סבור אתה לומר כן מן החי דוקא ולא מת בתמיה והלא כתוב במגלת תענית פסחא זעירא" וכו׳.
ומבואר מדברי רש"י ז"ל עצמו שכל מה שמסר ר׳ אליעזר מדבר שמועתו ששמע לא הי׳ כי אם זה שאבר מן החי מטמא ורק זה לבד אמר באמת, ורק זה לבד הזכיר, ור' יהושע יאמר לו בצדק והלא קל וחומר וכו׳, ומה ישיב על זה ר' אליעזר.
אבל כל הדבר מתבאר מעצמו, וכל הדברים באו בדבריהם כמו שהם.
המשנה במס׳ כלים בפרק א׳ דבריה מפורשים דאיירי באבר מן החי:
"עשר טומאות פורשות מן האדם וכו׳ פירש ממנו אבר שאין עליו בשר כראוי מטמא במגע וכו׳ ואם יש עליו בשר כראוי מטמא במגע ובמשא ובאוהל" וכו׳.
