228
יסוד המשנה׳ ימי הבירורים׳ ומם עדיות
אבל הלא זה הוא דבר פשוט כי על כן נחשבו קולי בית שמאי
וחומרי בית הלל, מפני שאלה הם היוצאים מן הכלל, לפי שרוב המחלקאות של
בית שמאי ובית הלל הנם להיפך מזה, בית שמאי לחומרא ובית הלל לקולא,
ואיך אפשר כי במס׳ עדיות נסדרו בפרק ראשון רק שישה דברים מחומרי בית שמאי וקולי בית הלל,
ולהיפך נסדרו שם יותר מעשרים דברים שהנם מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל.
ובמה נחשבו הששה דברים מחומרי בית שמאי וקולי בית הלל באיזה פרטים בודדים וגם מהם דברים שאינם לא דאורייתא ולא דרבנן גמור נגד קולי בית שמאי וחומרי בית הלל בדברים רבים וגדולים אשר נחשבו במס׳ זו עצמה ואשר הנם גם במספרם הרבה ועולים שם ליותר מעשרים.
וכל זה רק בפרק ד׳ לבד הכולל רק זה, ואחריו בפרק ה׳ באו עוד דברים רבים מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל אשר מנו והוסיפו בתור תנא ושייר התנאים האחרונים ר׳ יהודה ר׳ יוסי ר' שמעון ור׳ אלעזר.
והלא כל זה מוכיח על עצמו שדבר כל המחלקאות של בית שמאי ובית הלל כבר נסדרו הרבה לפני זח במקומם אצל יסוד המשנה, והיו כבר ידועים לכל וסדורים בפי כל.
ועל כן בצדק סדרו בימי הבירורים ובהמס׳ אשר נסדרה לזה ביחוד, את כל קולי בית שמאי וחומרי בית הלל,
היינו הדבר היוצא מן הכלל הידוע ומפורסם מתוך רוב הדברים הסדורים.
ה) וממש כן יוצא מפורש גם ממה שנסדרו שם כבר בפרק ראשון מן משנה י״ב עד סוף הפרק כל הדברים אשר חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.
ובא בראש הדברים "אלו דברים שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי",
וכל זה אין לו ענין כלל כי אם אחרי אשר כבר נסדרו כל דברי בית הלל ובית שמאי.
פרק ח
וכל הדברים פרושים לפנינו, פתוחים וברורים ומבארים את עצמם, גם מתוך מס׳ עדיות עצמה,
כי יסוד המשנה הי׳ כבר ערוך ומסודר לפני שמאי והלל כמו שהוא לפנינו.
ועל כן אחרי עיקר ימי שמאי והלל, ואחרי עיקר המחלקאות שנחלקו על דברי יסוד המשנה וכל הנוגע לזה, נסדר כל דבר ודבר מדבריהם במקומו אצל יסוד המשנה, כמו שכבר נתבאר לנו בכרך שלישי גם מתוך הדברים עצמם של דברי בית שמאי ובית הלל, בכל מקום לעצמו.
וכבר נתבאר לנו שם מעמוד 555 ולהלן שעיקר המחלקאות של בית שמאי ובית הלל היו בחיי הלל ושמאי. ועל כן הנה הי׳ זה זמן רב לפני החרבן, ובימי הבירורים אשר היו בראשית ימי יבנה, כבר עברו ימיס רבים מאז אשר נסדרו הדברים במקומם אצל יסוד המשנה, ונתפרסמו ונודעו בכל סידורם בפי כל.
