ימי הבירורים ומס' עדיות
קיב
שמאי כך ובית הלל כך וכך וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי כדי
להודיעך אהבתם האמת והגברת הצדק שהרי" וכו'.
ולפי כל מה שנתבאר הנה הדברים פשוטים מאד כי כבר נתפרסמו מחלקאות של בית שמאי ובית הלל, וכבר היו בפי כל התנאים השונים וגם כבר נסדרו אצל יסוד המשנה במקומם.
ועל כן כשעתה בימי הבירורים אחרי השקלא וטרי' של הכרעת ההלכה חזרו בדברים האלה בית הלל מדעתם והורו גם הם כדברי בית שמאי,
הלא הי׳ זה הכרח גמור לסדר כל זה במס' זו יחד זה אחר זה למען שימם בפי התנאים השונים ושיהיו נלמדים כן יחד, לבלי יהי' בזה כל טעות בתור מחלוקת של בית שמאי ובית הלל אשד הלכה כבית הלל.
וכמה יש להתפלא על רבינו הראב"ד אשר דוקא על הדברים של "חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי" העמיד דבריו וכתב:
"יש ששואלין מה טיבן של אלו הפסקות במס׳ עדיות."
אבל הלא רבינו הראב"ד עצמו כתב על משנה י״ד "וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי מפרש במס' חגיגה על ר׳ יהושע קאמר שהלך ונשתטח על קברי בית שמאי ואמר נעניתי לכם וכו׳ כמו שמפרש את הענין כולה בקדרה שהיא נתונה וכו׳ וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי".
וכבר נתבארו לנו כל דברי ר׳ יהושע בזה בדברים ברורים בכרך שלישי עמוד 577 ולהלן.
ואם כן הלא לדברי הראב"ד עצמו הדבר מפורש כי חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי" הכונה על ימי הבירורים ביבנה, דהיינו כמו שנתבאר שעיקר ימי הבירורים הותחל על דברי בית שמאי ובית הלל, ועל זה בעיקרו נסדרת מסכת עדיות.
ומבואר כי אך זה מקום הדברים, ואך במס׳ זו מקומם, בהיות זה עצם דבר ענינם אז,
ועם זה נגמר הפרק הראשון, אשר כמבואר הנה כל דבריו ילכו על סדרם ועל ענינם, ואי אפשר להיות אחרת.
ואף שיש עוד ענינים מבית שמאי ובית הלל אשר נסדרו במס׳ זו, ומקומם במס׳ זו, והם כל קולי בית שמאי וחומרי בית הלל,
בכל זה לא בא זה בפרק שני, כי אם נסדרו מראש פרק ד' ולהלן, ובינתיים נסדרו דברי ר׳ חנינא סגן הכהנים וכו׳ ור׳ דוסא בן הרכינס,
לפי שדברי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל לא נסדרו בתור דברים חדשים מבית שמאי ובית הלל, וכבר נסדרו כולם, כל דבר ודבר מהם במקומו אצל יסוד המשנה.
רק שבימי הבירורים בעסקם בהכרעת הלכה בדברי בית שמאי ובית הלל, ודברו בכל אחת ואחת ממחלוקותיהם ראו כי נחוץ לסדר זה גם יחד במקום אחד, ולשימם בפי השונים לבלי יחליפו את זה בזה בהיותם רגילים בכל מקום כי בית שמאי לחומרא ובית הלל לקולא.
ועל כן הניחו זח על לבסוף, ואחר הפרק הראשון סדרו דברי ר׳ חנינא סגן הכהניס ודברי ר׳ דוסא וחכמים, היינו את אשר עדיין לא נסדר כלל.
