218
ימי הבירורים, ומס' עדיות
כי לבד את אשר ר׳ עקיבא החולק אינו ענין עם חכמים החולקים הנה אם
כן הי' צריך שתבוא משנה זו אחר דברי שמאי והלל וחכמים החולקים.
והלא בינתיים באה המשנה "בית שמאי אומרים רובע עצמות וכו'" אשר ר׳ עקיבא אינו חולק שם. גם עיקר הדבר אין לו הבנה כלל, האם רק במשנת כרשיני תרומה באו דברי ר׳ עקיבא על דברי בית שמאי ובית הלל והלא יש כזאת במקומות הרבה(ג).
אף גם זאת שאם כן הדבר שהמס׳ נשנית בו ביום ויסודה ועיקרה עדיות של בו ביום,
אם כן הלא הי׳ צריך לבוא בראש המס' כל דבר העדיות של בו ביום ואחר זה הגררא וגררא לגררא ואיידי לאיידי ולא להיפך.
אבל גם אפילו דבר שני הגרדיים אשר בא על דברי הלל לא בא כי אם במשנה שלישית, וראשונה בא שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן, ואחר זה שמאי אומר מקב לחלה אשר אין שם עדות כלל(ד).
והרמב״ם ז״ל בפירושו למשנה ג׳ שם במס׳ עדיות רצה לתקן זה וכתב:
"והתחיל במשנה ראשונה ושנייה לפני זו(ה) אף על פי שאין בהם עדיות לפי שהן גם מחלוקת שמאי והלל ואין הלכה באחד משניהם בשלש משניות אלו, אחר כך חזר לתת טעם לחזוק דבריהם (ואצל התוי"ט לחזור, ושניהם ט"ס וצ"ל להזכרת דבריהם) ואעפ"י שאין הלכה כמותם והביא כל מה שדומה להם אחר כך הביא הלכות שדעת שמאי עצמו בהם בדעת חכמים ואחר כן הלכות שסברת שמאי בהן אינה כסברת חכמים ואחר כך ההלכות שחזרו בית הלל להורות כבית שמאי וסיים הפרק וחזר על העדיות שהן כונת המסכתא."
והתויו"ט בהעתיקו כל זה בריש המסכת כתב עליו "ואין דבריו מובנים לי".
והאמת שהרמב״ם ז"ל סמך על מה שכתב בפרק ב׳ משנה י׳ אשר גם זה הביא התויו"ט בריש המס׳ שכתב שם:
"ואשר הוצרך לזכור אלה המאמרות בכאן ואף על פי שאינם מכוונת המס׳ ואין בם עדות וכמו כן הלכות הרבה שבאו במס׳ זו ואין בהם עדות מוסיף מאשר הוזכרו במקומותיהן מן המשנה הוא מה שאומר לך והוא כי כל דבר
הערה (ג): וכבר גם נתבאר לנו בברך שלישי עמוד 567 ולהלן כי אין ר׳ עקיבא חולק כלל על בית הלל.
ויבואר לנו כל זה עוד לפנינו.
הערה (ד): והראב"ד ז״ל כתב בלשונו ״מפני שנדחו דברי שמאי והלל מעדות חכמים ועדות הגרדיים" והיינו שרצה לכלול גם דברי חכמים החולקים על שמאי והלל בכלל עדות.
וזה תמוה מאד, שהרי פשטן של דברים ״וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה״ היינו שהם חולקים על זה, בכל דבר מחלוקת בכל מקום, אבל לא שדבריהם עדות.
והרי במשנה השלישית גם כן בא כן והדברים מפורשים שם שרק דבר הגרדיים היו עדות אבל לא דברי חכמים החולקים.
הערה (ה): התוס׳ יו"ט בריש המס׳ העתיק דברי הרמב״ם אלו אבל במחילת כבודו גרע והוסיף והעתיק "התחיל במשנה ראשונה שניה ושלישית אף על פי שאין בהם עדיות.״ והנה הוסיף "ושלישית" וגרע ״לפגי זו״.
אבל אינו כן, כי אך זה הוא כל כונת הרמב"ם לאמר שהשלישית היא בבר עדות על ידי דבר שני הגרדיים שהעידו בשם שמעי׳ ואבטליון.
ודברי הרמב״ם כמו שהם לפנינו כן צריך להיות.
