212
דור ימי יבנה
אשר הזקנים כבר כמעט נסתלקו מבית הוועד, והיא התקופה מן הוועד של בו
ביום ואילך אשר עיקר ימי יבנה כבר נגמרו זמן קצר אחר זה וככל אשר
יבואר כל זה בכל המשך דברינו.
יוצא מן הכלל הזה רק ר׳ עקיבא אשר הוא הי׳ בדור ההוא הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, מזמן קצר אחר החרבן עד אחרי ימי ביתר, והוא הי׳ תלמידם של ר' אליעזר ור׳ יהושע.
אבל בכלל היו רק השלשה אלה ר׳ אליעזר ר׳ יהושע ורבן גמליאל העומדים בראש הדור בימי הבירורים ביבנה דהיינו מן ערך שש שנים אחר החרבן עד ערך תשע שנים אחר החרבן.
ורק הם לבדם הוזכרו בתור יחידים נם כשהלכה כרוב, והם עצמם עשו כדעת הרוב.
ויתר כל חכמי הדור, לא לבד שעשו בעצמם כדעת הרוב, כי אם שדעתם נתבטלה לגמרי בתוך הרוב עד שעל הרוב הגדול גם לא הוזכרו אפילו בתור דעת יחיד.
ונפלא הדבר כי לא לבד בבית הוועד העמידו את שלשה ראשי יחידי הדור למעלה מהדור כלו בכל דבר,
כי אם שהי׳ הדבר מפורסם אז גם מחוץ לכותלי בית המדרש וידוע לכל, לכל עם ישראל מקצה, בהיות התורה משוש דרכם וכל הנעשה בבית הוועד הי׳ דבר כל העם שיחם ושיגם.
ויאזעפוס אשר כתב ספרו קדמוניות היהודים בישבו ברומא אחר החרבן, בימי רבן גמליאל ר׳ אליעזר ור׳ יהושע, יאמר בסוף ספרו זה:
״אצלינו היהודים לא יעמדו במדרגה גבוהה אלה היודעים שפות שונות, ויודעים לשפר את שפתם ולשונם, לפי שהדברים האלה הנם דבר כל העם, וכל אחד יכול לעשות כן לא לבד בני החורין כי אם גם העבדים המשוחררים גם הם ידעו זה, ורק אלה קראו אצלינו בשם חכמים אלה היודעים ידיעה שלמה את התורה, היודעים לבאר ולפרש את ספרי הקדש לפי תוכן ענינם, ולפי דבריהם, והידיעה הזאת ידיעת התורה אף כי רבו למעלה אלה אשר אך זה לבד כל יגיעם ועמלם וכל השתדלותם, בבל זה הגיעו לזה (בימי הדור ההוא) לתכלית ההשתלמות רק שנים שלשה.״
וכמה נפלא הדבר לשמוע דברים כאלה בשוק החיים, לא מתיך כותלי בית המדרש, ולא בתוך אהלי תורה, כי אם מפי יאזעפוס פלאוויוס, אשר ישב אז בהיכלי אספסינוס וטיטוס.
וכמה גדולים הדברים הפעמים האלה לדעת מהם כי גדלם ותפארתם של ראשי חכמי התורה לא הי' אז רק דבר היושבים בתוך ארבע אמות של הלכה, כי אם דבר כל העם ממזרח שמש עד מבואו, וכל העם הביטו אליהם ונהרו, כי גם לבד כל דבר התורה היו הם גם ראשי העם ומנהיגיו הטבעים, אשר נשאו בחוצן את כל דבר האומה.
ודברי יאזעפוס עליהם לכל פרסום ענינם בנוגע לתורה, נרגיש גם אנחנו הרחוקים מהימים האלה כאלפים שנה, ונראה ונרגיש כל זה מתוך המשנה והברייתות, ומכל אשר נשאר בידינו לפלטה ממחמדינו אשר הי' לנו בימי קדם.
