עיקר ימי יבנה, ימי הברורים
קג
ואז נתבטלו לגמרי מחלקאות וכל חילוקי דברים של שני הבתים, וכל
הדברים ההם כולם הוכרעו הכרע גמור.
ודבר כל ימי הברורים האלה בכל היותם דבר חדש בדברי ימינו הנם דברים מפורשים ומבוארים ועומדים חיים ומעידים גם על עצמן, ככל אשר יתבררו ויבוארו לפנינו.
אבל בהיות דרכי דברי ימינו אבילות ושעריהם שוממים ומבלי ידיעה של כלום הפכו החוקרים החדשים את הדברים, ויוציאו אותם מעולמם ויכתבו שם ההיפך הגמור ממה שהוא,
כי על כן החובה להסיר תחלה כל מכשול מדרך החקירה, ולפנות ערמות העפר ואבני הנגף ויראו דברים כמו שהם.
פרק ב.
יסוד הדברים אצל כל החוקרים החדשים בנוגע לכל מעשי הדור הגדול הזה
הניח להם פראנקעל בדרכי המשנה עמוד 68 ובבואו לימי הדור הזה בנה לו
במה גדולה ומשם ישמיע קולו ויאמר:
"בדור הזה בא לימוד ההלכה במעמד חדש (נייע פאזע) ההלכות נאמרות לרוב על שם אומרם וכו' אך מה שנתפשטו כלל דברי היחידים חוץ לבית המדרש "ולא עמדו למנין וביטלום (לבטלם) כמקדם" הוא מה שנתחדש בדור הזה כי קמו אנשים גדולים אשר לבם כלב הארי בדרכי התורה והמדרש וראו כי בהיות הרשות נתונה (כלומר אם ינתן רשות) לכל חכם מישראל לדרוש (דרשות בדברי התורה) כפי סברתו ולחוות דעתו כפי מה שהבין בכח שכלו בלתי הכנע תחת בית אחד יתרבה הלימוד וכל אחד ואחד לפי בינתו יגדיל תורה ויאדיר וכו׳ רבן גמליאל בנו של רשב"ג הזקן נקרא ר״ג דיבנה וכו׳ ואף כי הי׳ מחבב הלימוד עד מאד סגר פתחי בית המדרש מבוא כל איש ואיש מההמון ואמר כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס והסיבה אשר הניעה את ר"ג נראה כי הנה בזמן רבן גמליאל העבירו הלימוד למסילה לא נודעה מקדם והיתה הרשות ביד כל אחד מהחכמים לעמוד על סברתו (על דעתו) וכמו שזכרנו ומיראתו פן יבואו תלמידים אשר אין עיקר כונתם אהבת התורה כי אם אהבת הכבוד והתפארת להקרא בשם חכם חשב ר"ג מחשבות לעשות גדר ולפתוח פתחי בית המדרש לבד לדורשי התורה באמת.״
ואחריו החרו החזיקו כל החוקרים החדשים, אשר אך זה לבד כל יסוד דבריהם בכל הנוגע להדור הגדול הזה, וישנו רק את הסגנון כל אחד על פי דרכו(א).
אבל אך בחכמת ישראל הי׳ אפשר כדבר הזה לדבר על ענינים גדולים וכוללים כאלה בלי כל חקירה ובלי צל של ראי׳ ובלי כל ידיעה, לדעת שהדבר לגמרי להיפך.
הערה (א): כל דבר ודבר מדבריהם יבוארו לפנינו, כל אחת במקומה.
