עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/21

‫‪12‬‬

המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט‬

‫‬‬ ‫העתקנו את כל הדברים האלה מפני כי בכל אשר השתדל יאזעפוס לשום‬ ‫על פניהם מסוה הנה הם עצמם יביעו וידברו‪.‬‬

‫והדבר ידוע כי אין שום חוק בתורה לאסור להביט על הכהנים בעבודתם‬ ‫בעזרה, ויאזעפוס כתב זה רק לבלבל את הקוראים מהעמים‪.‬‬

‫ועיקר הדבר היה ענין אחר לגמרי‪ .‬כי כידוע גם בדברי יאזעפוס עצמו‬ ‫במקומות הרבה, היו כל האסיפות מראשי ירושלים במעלות הר הבית ובהמקומות ‬‫אשר סביב העזרה, ועל כן בנה לו אגריפא את המגדל הגדול הזה וישם‬ ‫לו שם מארבים למנות כל צעדי ראשי בני ישראל ולהביט משם על כל‬ ‫מעשיהם‪.‬‬ ‫ והננו רואים כי כבר הפריד אז תהום נורא בין ראשי ירושלים ובין אגריפא‬ ‫והאבירים אשר עמו, כי ראשי ירושלים כבר יצאו נגדו ביד רמה ויבנו בהמקדש‬ חיץ בעדו לבלי יוכל לשום עליהם מארבים‪.‬‬ ‫ והדברים מפורשים כי לא היה זה דבר ההמון, כי אם דבר ראשי נכבדי‬ ‫ירושלים‪.‬‬

‫ואם במקומות אחרים יקרא יאזעפוס ראשי נכבדי העם נם לההורדסים‬ ‫והאבירים הכהנים הגדולים החוסים בצל אגריפא‪,‬‬ ‫הנה במקום הזה הדברים מבוארים מעצמם שהכונה לראשי נכבדי ירושלים‬ ‫אשר היו נגד אגריפא ההורדסים והאבירים, דהיינו ראשי חכמי התורה וסגולת ‬‫העם באמת אשר כבר חשבו מחשבות וישימו עצות איך להנצל מידי עוכרי עמם‬ ‫המהפכים את הארץ לגי צלמות‪.‬‬

‫וכבר חזק הריב כל כך עד אשר בקשו מהנציב להקריב את משפטם‬ ‫ודינם לפני הקיסר‪.‬‬

‫והנציב פעסטוס אשר לא נמצא עליו דבר רע ואשר גם היה רק זמן‬ ‫קצר והמשחיתים לא הספיקו להפוך את לבבו לרעה הרשה להם לעשות כן‪.‬‬

‫ואגריפא אשר ידע כי דבר המגדל הוא רק טפל נגד עיקר הדבר אשר‬ ‫כל חפצם ורצונם הוא להסיר מהם נגעו, ועל ידי זה להשיב סדרי הארץ למקומם‪,‬‬

‫ועל כן למען לשמור צעדיהם ולבלי ידברו שם לפני הקיסר רק את אשר‬ ‫הרשה להם הנציב פעסטוס, שלח עמהם גם את בחירו הכהן הגדול ישמעאל בן‬ ‫פאבי, אשר אמרו עליו "אוי לי מבית ישמעאל בן פאבי אוי לי מאגרופן" ואת‬ ‫הגזבר חלקית אשר היה אצלו ממונה על האוצר‪.‬‬

‫אבל בכל אשר לא יכלו העשרה נבחרים לדבר ברומא לפני הקיסר‪,‬‬ ‫ולהציע לפניו כל צרותיהם מאגריפא והאבירים,

‫נודע בכל זה תוכן הדבר לאשת הקיסר, ובהיות לבבה פונה לטובתן של‬ ‫ישראל לא נתנה את שני אלה, ישמעאל בן פאבי וחלקית, לשוב לארץ יהודה‪.‬‬

‫ודברי יאזעפוס ברורים כי לא עשתה זה לשם עונש כי אם לערובה‬ ‫על להבא‪.‬

‫והיינו לערובה בעד אגריפא וכל חבריהם כי לא יעשו עם בני ישראל רעה‪.‬‬

‫אבל אגריפא היה נשען באהבת נערא עמו אשר גודלו יחד, ואשר עשה‬ ‫עמו כל טוב עד כי גם בשנה הראשונה בישבו לכסא רומא הגדיל ממשלת אגריפא‬ על ידי ערים וכפרים הרבה (אלטטי׳ ‪XX, 8, 4‬) הסמוכים לארץ ממשלתו‪.‬‬ ‫‬‬