המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט
ו עם הכהנים ועם ראשי נכבדי ירושלים, כל אחד מהם (מן הכהנים הגדולים) עמד בראש חבר פוחזים ומריבי עם אשר אספו סביבם וכו' ולא נמצא עוצר בעם אשר ייסרם למשפט, על כן התרחבה והתפשטה גזל משפט יותר ויותר וכו׳."
ונפלא הדבר כי יאזעפוס, אף כי על כל דבר טפל יש לו קולמוס מלא דיו ופה רהב, הנה בדבר גדול וכללי כזה הסתפק רק להזכיר הדבר מבלי להודיע מאומה איך הלך דבר הריב הזה עם ראשי נכבדי ירושלים ביחוד.
ובכל אשר לא יזכיר יאזעפוס על זה כי אם את ראשי נכבדי ירושלים נגד הכהנים הגדולים, הנה מזה עצמו את אשר יתחיל דבריו יחד עם זה מאגריפא ודבר נתינתו את הבהונה הגדולה לישמעאל בן פאבי, הדברים האלה יעידו על עצמם כי ידובר בזה לא רק מהכהנים הגדולים כי אם גם מסתרם ומגינם אגריפא השני.
וכי דבר הקימו עתה את ישמעאל בן פאבי לכהן גדול הטיל סער חדש, כי נתמלאה הסאה, הוא ישמעאל בן פאבי שאמרו עליו בהברייתא במס׳ פסחים שם "אוי לי מבית ישמעאל בן פאבי אוי לי מאגרופן"
וגם באלטטי׳ XX, 8, 11אשר שם כבר לא היה יכול להסתיר שם אגריפא עצמו, השתדל גם שם לשום על הדברים האלה מסוה, ויאמר:
"בעת ההיא בנה אגריפא מגדל גבוה על היכל החשמונאים אשר משם היה יכול לראות את כל העיר ובשכבו שם על הדרגש היה יכול להביט ולראות את כל דבר ודבר אשר יעשה במקדש. כאשר נודע זה לראשי הנכבדים בירושלים חרה להם על זה מאד, מפני כי כן לא יעשה והוא גם נגד חוקי התורה לראות את המעשים במקדש (כלומר בהעזרה) ובפרט בשעת העבודה, ועל כן עשו הם (ראשי נכבדי ירושלים) בהאולם אשר בתוך העזרה חומה גבוהה אשר מנעה לא לבד השגחת אגריפא כי אם גם הסתירה את האולם המערבי אשר חוץ להמקדש אשר משם השגיחו הרומיים בימי החגים על כל הנעשה בהמקדש (בעזרה) ועל כן כעסו על זה גם אגריפא גם הנציב פעסטוס, ויצו להרוס זה, אבל היהודים בקשו מהנציב להרשות להם לשלוח על זה מלאכים אל הקיסר נערא, כי אמרו אשר טוב להם למות מלסתור בהמקדש, וכאשר הרשה להם פעסטוס לעשות כי בחרו מתוכם עשרה אנשים, וכן נסעו עמהם גם ישמעאל בן פאבי וחלקית הממונה על האוצר, ונערא מלא את רצון בני ישראל כי אשתו פאפפעא אשר היתה יראת ה׳ השתדלה לטובת היהודים, ותרשה פאפפעא רק להעשרה הנבחרים לשוב לארצם, אבל את חלקית ואת ישמעאל בן פאבי עכבה ברומי בתור ערובה."
בימי הקיסר טיבעריוס דהיינו לפני ימי אגריפא הראשון, בהימים אשר בין ארכעלאוס בן הורדוס הראשון לימי אגריפא הראשון אשר ההורדסים לא יכלו להרים ראש ביהודה וירושלים, ולא הי׳ להם כל ניר שם.
ועל זה הוא שאמרו שבטל במותו זיו הכהונה, שקרוב לזמן ההוא כבר הותחל דבר ״חבר הכהנים הגדולים״ ומהם הי׳ בזמן האחרון גם ישמעאל בן פאבי השני הזה אשר ידובר עליו בפנים אשר הי' כבר בימים האחרונים לפני החרבן בתוך ימי נירון קיסר.
