ד חנינא בן אגטיגנום
צד
"אביו של זה ביזה תלמידים שלנו על הטהרות כמו שעשה בנו.״
ולא נוכל לדעת אם רצו להגיה כן את דברי הגמ׳, או שרצו לדחוק ולפרש הדברים כן, אבל בין כך ובין כך הדברים תמוהים מאד.
א) היכן הוזכר המעשה עם האב, והלא אין זכר מזה בשום מקום. ב) אף גם זאת שהוא גם דבר שאי אפשר שהרי אם בנו כבר הי׳ גדול הדור מיד אחר החרבן, אם כן אי אפשר כלל שר׳ יהודה ור' יוסי בגדלותם ידעו את ר׳ חנינא בן אנטיגנוס עצמו, ואי אפשר שבימי גדלותם היו להם דברים עמו.
ג) ויותר מזה שאם מעשה כזו ממש קרה לר׳ יהודה ור׳ יוסי כבר עם ר׳ חנינא בן אנטיגנוס עצמו, מדוע זה יספר ר׳ יוחנן העובדא המאוחרת אשר הי׳ להם עם בנו וידלג על העובדא הקודמת עמו בעצמו אשר היתה גם היא ממש כן.
ד) ויותר יפלא כי אם כן הדבר שכבר היתה הקפדה כזו ממש לר׳ יהודה ור׳ יוסי לפני זה עם ר׳ חנינא בן אנטיגנוס עצמו, הלא הי׳ לו לר׳ יוסי לבאר הדבר לר׳ יהודה כבר אז, ומדוע זה חכה עד שהי׳ להם ענין כזה עוד הפעם עם בנו של ר׳ חנינא בן אנטיגנוס.
ואם כבר ביאר ר׳ יוסי זה אז לר׳ יהודה איזה מקום הי׳ לו להקפיד עתה מחדש.
ה) ויפלא עוד גם זאת שאיך יאמר ר' יוחנן "בימי בנו של ר׳ חנינא בן אנטיגנוס נישנית משנה זו הלא לפי דברי התוס׳ כבר כן ממש נהג עמהם ר׳ חנינא בן אנטיגנוס עצמו,
ואם כן הלא בהכרח נישנית זו בימי ר׳ חנינא בן אנטיגנוס עצמו.
וכבר הערנו במקומות הרבה מאד כי בכל כיוצא בזה שאין הדבר נוגע להלכה לא דקדקו רבותינו הראשונים ולא היתה זה מעין מלאכתם.
אבל כן הדבר כי את אשר יאמר ר' יהודה "אביו של זה ביזה תלמידי חכמים", מפורש באמת לפנינו.
וט"ס קטן נפל בגמ׳ כי על ידי הסיפור הבא אחר זה רק עם בנו לבד כתבו גם זה על שם בנו, אבל ט״ס הוא,
ותחת "בימי בנו של ר׳ חנינא בן אנטיגנוס נישנית משנה זו צריך להיות "בימי ר׳ חנינא בן אנטיגנוס נישנית משנה זו",
והיינו שר׳ חנינא בן אנטיגנוס הי' מראשי המדברים בהתקון החדש הזה "שאפי׳ תלמיד חכם צריך לקבל בפני שלשה חברים",
ותחת מה שעד החרבן נהגו כדברי אבא שאול שתלמיד חכם אין צריך לקבל בפני שלשה חברים ולא עוד אלא שאחרים מקבלים בפניו,
נהגו הכהנים מחרבן הבית ואילך סלסול בעצמם, ור׳ הנינא בן אנטיגנוס אשר הי' גם הוא כהן חיזק את ידם והסכים להחליט כן,
כי לא לבד אשר אין אחרים מקבלים בפניו כי אם שגם הוא עצמו צריך לקבל בפני שלשה חבירים, וחשו יותר לטהרות להחמיר בהם ולא חשו לכבודם של תלמידי חכמים.
והן דברי ר׳ יהודה "אביו של זה ביזה תלמידי חכמים״ שהוריד כבוד תלמידי חכמים לאמר שתלמיד חכם כהדיוט וכעם הארץ, וצריך גם הוא לקבל עליו בפני שלשה חברים,
