ר 'אליעזר בן יעקב הראשון צג
"ובעלי הגמ׳ הבבלית החליפו זה בזה לפעמים ויפה העיר הר"ר זכריה
פראנקעל שהבבלי בעירובין בפי׳ המשנה שם פ"ו מ״א טעה לאמר על ר׳
אליעזר בן יעקב האחרון משנתו קב ונקי ומוכח שם בגמ׳ בבירור שהוא האחרון.״
אבל היכן יש שם בגמ׳ אפי׳ רמז "שהוא האחרון",
כל מה שיש שם בגמ' הוא רק זאת כי הת"ק סתם שבא במשנה הוא ר׳ מאיר.
והוא ממש כמו במס' פרה שם שת"ק הוא ר׳ מאיר, בכל זה באו על זה דברי ר׳ חנינא סגן הכהנים.
והארכנו בזה לפי שהוא גם ענין גדול לעצמו בנוגע לכל סידור המשנה ודרכיה.
פרק מ"ט.
ר' חנינא בן אנטיגנוס.
ככל דבר זקני הדור אחר החרבן, אשר את אחדים מהם הקדימו כותבי הדורות בדור שלם ואחרים אחרו דור שלום, אף כן נפל הגורל אצלם גם על ר׳ חנינא בן אנטיגנוס.
הסדר הדורות הסתפק עליו באיזו ציונים ולא בירר זמנו כל עיקר.
ובכללו גם דברי היוחסין יאמר "והי׳ בזמן ר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל וכו׳ חבירו של ר׳ יוחנן בן זכאי וצ״ע".
והנה הוא בן דור ר׳ ישמעאל ור' עקיבא ויחד עם זה חבירו של רבן יוחנן בן זכאי.
ופראנקעל אשר חשב כל דבריהם ליסוד בא גם הוא וכתבו בדור ר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל ויתחיל דבריו עליו בדרכי המשנה עמוד 128על ציון הסדר הדורות לאמר:
"ר׳ חנינא בן אנטיגנוס חי קרוב לזמן הבית ואפשר שראה הבית בבנינו עי׳ תוספתא ערכין סוף פ"א ר׳ חנינא בן אנטיגנוס אומר מכירן הייתי (המכין בחליל לפני המזבח) ולויים היו".
וזה הוא כל חקירתו על זמנו שעל פי דברי התוספתא בערכין שם אפשר לאמר שלא נולד אחר החרבן כי אם "ראה הבית" ונולד באיזה זמן לפני החרבן.
וכל זה גרם להם כי עסקו בציונים, ולא חקרו לעמוד על אופים של דברים אשר באו שם.
והדבר מתבאר מדברי הברייתא והגמ׳ במס׳ בכורות ד׳ ל׳ כי בימי חרבן הבית הי' מזקני הדור.
ומשם גם יתבאר לנו ענין כללי ממעשי הכהנים בכלל מיד אחר החרבן עוד בימי רבן יוחנן בן זכאי. ובא שם:
"תנו רבנן הבא לקבל דברי חברות צריך לקבל בפני שלשה חברים ואפי׳ תלמיד חכם צריך לקבל בפני שלשה חברים זקן ויושב בישיבה אינו צריך לקבל בפני שלשה הברים שכבר קבל עליו משעה שישב, אבא שאול אומר אף תלמיד
