10
המלחמה בכלל, ומירושלים ליבנה בפרט
אשר לרגליהם מהם ראו וכן עשו גם הם, ותזנה הארץ בימים ההם, ובא במשנה סוטה ד׳ נ"ז: "משרבו המנאפים פסקו המים המרים ורבן יוחנן בן זכאי הפסיקן. שנאמר לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם (הבעלים) עם הזונות יפרדו וכו׳.״
ועל ידי אשר כל אחד מהם אסף לו מחנה מהאספסוף זולת לבני אדם להשתער על העם לגזול ולחמוס, הנה גם לבד רעתם הם, הרימו גם לגזל משפט, ולאיש את רעהו חיים בלעו, ויצאו מחוריהם כל בעלי שחץ לעשות כמתכונתם.
והן דברי יאזעפוס בדברים רבים מהסיקריקין וחבר שודדים אשר יספר באריכות גדולה כי צצו אז כעשב השדה ויבואר לנו במקומו בכרך הקודם.
כי על כל זאת לבד את אשר חמסו תורה, הנה גם נהרסו על ידיהם כל סדרי המדינה, ונעקרו משרשיהם. ותהי אז השעה היותר אחרונה לעמוד כנגדם ביד חזקה, ובכל אשר ידעו בני ישראל כי אם יקומו נגדם יגרו בהם את הרומיים, ובכל אשר ידעו כי הקיסר נערא אשר היה אוהבו של אגריפא יעמוד לימינו לא הי׳ אפשר עוד לחשות ולדום.
כ* שובבו כל האבירים האלה משובה נצחת ויהרסו את כל עמודי החיים, ויצא רשף לרגלם, ורוח רקב וקטב ישוד, המביא בהכרח את חרבן העם.
וידעו בני ישראל גם זאת כי הרומיים הרסו ולא חמלו רק במרידה אשר היתה נגדם הם, להסיר עולם ולגרשם מן הארץ.
לא כן אם יתקוממו רק נגד המושל אשר נתנו או הושיבו שם, ונגד שר ושופט, אז גם אם שלחו את גדודיהם, בכל זה לא ייסרו עבור זה במשפט קשה.
ויקוו לאור כי סוף סוף יראו הרומיים ויבינו ויעשו להם שלום.
והדבר הזה, להתחיל להשתדל לעמוד נגד אגריפא והאבירים לא בא פתאום, ובכל אשר נשמר יאזעפוס לגלות פני הלוט בנוגע לאגריפא עצמו, אשר גם מלבד בריתם יחד הי׳ גם ירא ממנו, בהיות אגריפא מבאי בית אספסינוס וטיטוס. בכל זה נשארו בדבריו פה ושם דברים נלוים ,כי כבר מימים רבים לפני זה התחילו סגולת העם לריב את ריב עמם עם האבירים ואגריפא בראשם.
פרק ג.
ובאלטטי׳ XX, 8, 8יאמר יאזעפוס:
"בעת ההיא נתן המלך אגריפא (השני) את הכהנה הגדולה לישמעאל בן פאבי (ו) אמנם כי זולת זה באו עתה הכהנים הגדולים בריב ומלחמה
הערה (ו): במשנה סוטה ד׳ מ״ו פרק ט׳ משנה ט״ו נאמר: ״משמת ישמעאל בן פאבי בטל זיו הכהונה״, ואמרו עליו בפסחים ד׳ נ״ו ״שצוחה עזרה שאו שערים ויכנס ישמעאל בן פאבי וישמש בכהונה גדולה׳׳. ועי' גם במס' יומא ד׳ ל׳׳ה ע״ב.
והכונה בכל זה על ישמעאל בן פאבי הראשון אשר בא אצל יאזעפוס אלטטי׳ XVIII, 2, 2 עוד
