156
התפלות בישראל
עם זה צום, וידעו מראש כי העם לא יתפלא על זה מאומה, בהיות זה מסדרי הדברים ההולכים תמיד(עו).
ואיזבל ידעה היטב כי העם ימצאו זה לדבר הרגיל ויבואו.
והצומות האלה הי׳ עיקרם דבר עבודת הצבור בתפלה, והוא מבואר גם מזה עצמו כי לצום ולבלי לאכול ולשתות אין צורך לאסוף את כל העם יחד, כי זה יעשה כל אחד לעצמו,
והדבר גם מפורש מדברי ירמיהו סי׳ י"ד אשר יתחילו שם הדברים "אשר הי׳ דבר ד' אל ירמיהו על דברי הבצרות" ובא שם י"ד י"א:
"ויאמר ד׳ אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה כי יצומו אינני שומע אל רנתם וכי יעלו עולה ומנחה אינני רצם."
ומבואר "כי יצומו אינני שומע אל רנתם" כי אך זה הי׳ עיקר דבר הצום בעמדם אז בתפלה.
וכמו שהוא גם לשון הכתובים ביואל א׳ י"ד: "קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל יושבי הארץ בית ד׳ אלקיכם וזעקו אל ד׳."
וכבר הערנו כי זה ודאי אשר תפלה בצבור אי אפשיר שתהי׳ כי אם על פי תפלות קבועות, ועבודה כללית.
ואין זה נוגע לדברינו אם נשארו דברים מהתפלות ההם נם בידינו(עז) או לא, ואין זה נוגע לדברינו אם בתפלות הצבור "על דברי הבצרות" התפללו מעין ברכת ברך עלינו את השנה הזאת וכו׳, ואנשי כנסת הגדולה בהביאם זה לתוך "שמנה עשרה" ברכות שבכל יום קצרוה ועשו את סגנונה ככל הראוי לתפלות יום ויום, או שהי׳ להם לגמרי נוסח אחר של תפלה, ונאבד מאתנו.
עיקר הכל בכל דברינו בזה, הוא דבר עבודת התפלה בישראל, עבודת התפלה בצבור, בימים היותר ראשונים, וגם בכל ימי הבית הראשון.
והן גם ענין הכתובים ביואל ב׳ י״ב "וגם עתה נאום ד׳ שבו עדי וכו׳ תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים״ וכו׳.
והכונה בכל זה על תפלת רבים יחד, עבודת הצבור בתפלה.
ואם כי נביאי ד׳ היו רוב דבריהם על עבודתם בתפלת הצבור יחד בימי הצום בבית המקדש, בהיות זה העיקר והמקום הכללי לכל ישראל יחד, הנה הדבר מפורש מדברי הכתובים בימי אחאב ואיזבל, כי פשט הדבר כן בכל ערי ישראל.
ולא יכול להיות כל ספק כי היו שם כנסיות מיוחדים לזה, ובכתבה להזקנים "ותכתב בספרים לאמר קראו צום והשיבו את נבות בראש העם״,
הערה (עו): כבר הערנו ויבואר לנו לכל פרטיו במקומו כי רוב העם בימי הבית הראשון שמרו
את כל דבר התורה לכל פרטיה, ובפרט בהנהגת הצבור יחד, וגם רוב מאלה אשר נכשלו בע"ז מחלת הזמן
ההוא, הי׳ כל ענינם רק טעותם כי ד׳ נתן איזה הנהגה גם לידי שדים ״מלכת השמים״ בפיהם, ויטעו לחשוב
כי אפשר לבקש מהם, אבל בכלל שמרו גם הם רוב מצות התורה, והדברים ארוכים ויבואר לנו בכרך הקודם.
הערה (עז): גם מזמורים רבים בספר תהלים חותמם מעיד עליהם כי נוסדו מתחלתם עבור הצבור, בתפלה בצבור, ויבואר לנו כל זה במקומו.
