עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/164

הדף הזה לא עבר הגהה

‫התפלות בישראל‬

‫עח‬


‫וכבר נתבאר לנו כי "ויבכו״ בכל הדברים האלה הוא דבר התפלות, עד כי בזכריה שם בשאלם אם לעשות עתה "דברי הצומות וזעקתם" אמרו סתם "האבכה".

ובשמואל א׳ ז׳ ה׳ "ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל ד׳ ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ד׳ ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לד'."

ונשוב ונראה הרבה יותר מכל זה, כי דבר הצומות האלה, ועבודת הצבור‬ בתפלה, היו כל כך דברים קבועים ורגילים בימי הבית הראשון, עד אשר באו‬ ‫לעיתים קרובות מאד וידעו מראש כי בודאי בזמן קרוב יבוא זה.

והן דברי הכתובים הברורים והמפורשים בירמי׳ סי׳ ל״ו ובא שם בפסוק ה׳:‬

"ויצוה ירמיהו את ברוך לאמר אני עצור לא אוכל לבוא בית ד׳ ובאת אתה וקראת במגלה אשר כתבת מפי את דברי ד׳ באזני העם בית ד' ביום צום וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם אולי תפול תחנתם לפני ד׳ וישובו איש מדרכו הרעה כי גדול האף וכו׳ ויהי בשנה החמשית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה בחדש התשיעי קראו צום לפני ד׳ כל העם בירושלם וכל העם הבאים מערי יהודה בירושלם ויקרא ברוך בספר וכו׳ פתח שער בית ד׳ באזני כל העם.״

והדברים מבוארים כי בימי ירמיהו כבר נתפשט הדבר כל כך עד שכבר הי׳ זה כפעם בפעם לעתים מזומנים וקרובים והי׳ לדבר נהוג ובא, וכלשונו של ירמי׳ לברוך:

"ויצוה ירמיהו את ברוך לאמר אני עצור לא אוכל לבוא וכו׳ ובאת אתה וקראת וכו׳ ביום צום״, ‬ דהיינו כי כאשר יבוא יום צום הראשון אשר יקראו זקני ישראל בדרכם לעשות כן כפעם בפעם, אז תעשה כן.

בידעו מראש על פי כל מהלך הדברים וסדרם, כי זה יבוא בקרוב, עד שגם טרם אשר נעשה זה ידבר על הדבר במדבר קבוע.

וכבר פשט הדבר בכל ישראל עוד בימי הדורות הראשונים לימי הבית הראשון.

עד אשר לא לבד בארץ יהודה הי' כל זה נהוג ובא, כי אם נם בארץ עשרת השבטים, וגם בימים היותר איומים, בימי אחאב ואיזבל הימים אשר רבה העזובה שם יותר מבכל הזמנים.

‫וכאשר רצתה איזבל להמית את נבות, וכי יהי׳ המשפט לעיני כל העם למען יאמינו כי הי׳ הדבר על פי חוקי משפט, הי׳ עצתה לקרוא צום אשר על ידי זה בהכרח יאספו כל העם לעבודת הצבור בתפלה, ובא במלכים א׳ כ״א ז':

"ותאמר אליו איזבל אשתו וכו׳ אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי ותכתוב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו וכו׳ אל הזקנים ואל החרים וכו׳ ותכתוב בספרים לאמר קראו צום והשיבו את נבות בראש העם והושיבו שנים אנשים" וכו׳.

כי הי׳ הדבר רגיל כל כך, עד אשר בכל עת אשר ראו זקני עיר ועיר צורך בזה קראו את העם יחד לעבודת הצבור בתפלה אשר בימים ההם קראו יחד