התפלות בישראל
עה
ולא איזה מקצת תפלות היו לבני ישראל בימי הבית השני כי אם כל
התפלות כולם "שמנה עשרה" לחול, ו"תפלת שבע" לשבתות וימים טובים, ואפילו
הזכרת ראש חדש (יעלה ויבוא) וחול המועד, חנוכה ופורים, והזכרת משיב הרוח
ומוריד הגשם בברכת תחית המתים ושאלת ותן "טל ומטר" בברכת השנים.
ולא לבד שאך בטעות יאמר ווייס "כי לא מצאנו רמז כי בעוד עבודת הקרבנות על מכונה הי׳ חק קבוע להתפלל שלש פעמים ביום",
כי אם שהדברים חיים ופרושים לפנינו אשר התפללו אז גם אפילו תפלת המוספים,
וכל זה הנם דברים מפורשים ועומדים חיים לפנינו.
ונבאר את הדברים האלה, על הסדר ונדבר בראשונה בנוגע לדבר עבודת תפלה בצבור בישראל מימי עולם ונתחיל דברינו מהנוגע להזמן אשר לפני ימי החרבן בימי הבית השני.
והדברים מפורשים כי הי׳ להם גם אז בתי כנסיות לתפלה רבים מאר בכל עריהם להתפלל תפלה בצבור בעבודה קבועה.
ולא נדבר בכל זה מהאמור בגמ׳ ומדרשים כמו בכתובות דף ק״ה "אמר ר׳ פנחס אמר ר׳ אושעי׳ שלש מאות ותשעים וארבעה בתי דינין היו בירושלים וכנגדן בתי כנסיות וכנגדן בתי מדרשות",
כי אם שגם בהספרים הכתובים יונית הנאמנים ביותר אצל כל החוקרים האלה, גם משם הדבר ידוע ומפורסם כי בימי הבית השני היו בתי כנסיות לצבור בכל ערי ישראל.
ויאזעפום לפני מלחמת החרבן יספר מאת אשר הי׳ בין היהודים והיונים בקיסרין העיר ההומי׳ אשר בנה הורדוס האדומי רק לבני הנכר, כי הריב שם בין היונים והיהודים איזה שנים לפני החרבן יצא בראש הומיות רק על ידי דבר בית הכנסת לצבור אשר היתה שם לבני ישראל.
ויאמר במלחמת היהודים II, 14, 4:
"בתוך כך עלה בידי היונים מקיסרין לפעול אצל הקיסר נערא וכו׳ ובזה הותחלה המלחמה וכו׳ היהודים אשר בקיסרין הי׳ להם בית הכנסת אשר עמדה על מגרש אחד היונים, הרבה פעמים נסו היהודים לקנות את המגרש הזה, אבל היוני לא הטה אזנו להם, ועוד פעל ועשה המון דברים להכעיס את היהודים ויבן שם על המגרש הזה בנינים הרבה, ולא הניח להיהודים כי אם משעול צר ללכת וכו׳ לא נשאר לפני היהודים עצה אחרת כי אם לשחד את הנציב פלארוס ויתנו לו שמנה טאלאנטים, אבל הוא קבל הכסף ויסע מקיסרין ולמחרת היום ההוא ביום השבת בשעה שהיו כל היהודים נאספים בבית הכנסת העמיד אחד היונים וכו׳ שר הצבא הרומי התערב בדבר אבל לא יכול להועיל מאומה, אז מהרו היהודים ויוציאו מבית הכנסת את ספרי התורה וילכו לעיר נארבאטא הסמוכה אשר היתה מיושבת כולה מיהודים" וכו׳.
ופהילא האלכסנדרוני בספרו המלאכות אל קאיוס, בספרו שם המעשים אשר היו באלכסנדריא בימי הקיסר קאיוס קאליגולא יאמר:
"ובידי הנציב הי׳ חיל ועוז די להשקיט את שאון המתקוממים האלה על נקלה אבל הוא ראה און ולא שם לב וכו' וגם חזק לב מרעים וכו׳ אז החליפו
