עג
התפלות בישראל
וזה נעשה עתה בבית הוועד על פי הוועד הכללי ולא נקרא על שם יחיד
העומד בראש, ככל אשר נעשה הדבר מתחלתו על ידי אנשי כנסת הגדולה, ולא
נקרא על שם ראש מיוחד.
אבל עוד מלאכה גדולה וארוכה שמו אז עליהם, והוא להקים ולהשיב את הסידור הכללי למקומו ולבלי יהי' כל שינוי נוסחאות בין מדינה למדינה ובין מקום למקום.
והדבר הזה שמו בבית הוועד על שכם הדווקנים המומחים לזה, ושמעון הפקולי בראשם.
כאשר גדל עתה אחר החרבן דבר פזורן של ישראל יתר הרבה מאד, וכאשר גם היו עתה בלי מעמד קבוע ואיתן גם בארצם, יראו חכמי הדור כי יכול לבוא ערבוביא גדולה על ידי שינוי הנוסחאות אשר בא ברבות הימים.
הן נראה גם בימינו לעיניני כי אף שנוסח התפלה ביסודו מקורו אחד אצל האשכנזים והספרדים, בכל זה באו שם שנויים ברוב הימים, גם בתפלת "שמנה עשרה".
אף כי בא הדבר כן והרבה יותר מזה בימים היותר ראשונים, אשר נוסחאות כתובים לא היו והתפללו על פה.
והבית יוסף או"ח סוף סי׳ קי"ג כתב "כתב ה"ר דוד אבודרהם יש אנשים שמנו התיבות שיש בכל ברכה וברכה משמנה עשרה והביאו פסוקים על כל ברכה מענינה שעולין תיבותיהן כמנין תיבות הברכה וכן עשיתי אני בראשונה מנין כזה ואחר כך נראה לי שאין לו יסוד ולא שרש כי לא תמצא מקום בעולם שאומרים שמנה עשרה בענין אחד תיבה בתיבה אלא יש מוסיפין תיבות ויש גורעין ואם כן המנין הזה אינו מועיל אלא למי שעשאו ולא לזולתו".
ואם בסוף ימי ספרד הי׳ הדבר כן, אף כי אז לא לבד שהיו סידורים כתובים כי אם שגם כבר נתחברו ספרים רבים עם נוסחאות התפלה לכל פרטיהם, איך הי׳ אפשר להיות בימים היותר ראשונים אשר כל אלה עדין לא היו.
כי על ידי אשר על פי הדין יכולים לחדש בה דבר ורשאים לפי צרכיהם להוסיף בכל ברכה וברכה מעין כל ברכה, לא הי׳ אפשר כלל להעמיד הדברים בחזקת שימור, ועל ידי כל זה גם לא נשמרו.
ועל כן אחר החרבן אשר כל מעמד העם נהרס, היתה השעה היותר נחוצה להשיב הסדר בכל זה למקומו הראשון,
והן דברי הגמרא בברכות ד׳ כ"ח:
"תנו רבנן שמעון הפקולי הסדיר שמנה עשרה ברבות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה.״
ותלמידי רבינו יונה כתבו שם על זה שמתחלה לא היו מתפללין אותה על הסדר אלא כל אחד ואחד הברכה שהיתה צריכה לו ובא שמעון הפקולי לסדור אותם אחר כך על הסדר ולמד הסדר מכח הפסוקים כדאיתא בגמ׳ דמגילה ד׳ י"ז.״
וכבודם הגדול במקומו, כי לא חקרו בדברים כאלה, אבל דבריהם תמוהים, כי שמעון הפקולי לא עשה בזה דבר ולא חידש כל מאומה, וגם לפני זה מימי אנשי כנסת הגדולה התפללו אותה על הסדר ולא כל אחד ואחד הברכה שהיתה
